שירים

לדודה שלי (שאיבדה עכשיו את הבן השני ונשארה רק עם אסתי)


חָתַמְתְּ פְּרָקִים בְּחַיַיִךְ

עָשִׂיתָ זֹאת כֹּה הֵרוֹאִי

כֹּה מְרַגֵּשׁ –

עַד כִּי הַכְּאֵב בִּקֵּשׁ

אֶתְנַחְתָּא שֶׁל זְמַן-

לְהַפְצִיעַ.

 

וּכְמוֹ-

חָבַרְתְּ אֶל צִפּוֹרִים

שֶׁגַּעֲגוּעַ נִמְשַׁח  -

עַל כַּנְפֵיהֶן

וּכְשֶׁהִתְקַשּׁוּ לָעוּף –

לִטַּפְתְּ אֶת רֹאשָׁן הַקָּט.

 

וְאֵיכְשֶׁהוּ הַזְּמַן מְצַפֶּה,

נִכְלָם בִּמְבוֹאוֹת הכְּאֵב –

הָעוֹלָם

וְאַתְּ תַּחְלִיטִי מָתַי ,

וְאַתְּ תֵּדְעִי אֵיךְ 

וְאַתְּ  תַּמְשִׁיכִי –

אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים

תגובות

גלי צבי-ויס / במבואות הכאב / 21/08/2020 15:43
אושרדור / לאודי / 21/08/2020 17:53
רבקה ירון / *** / 21/08/2020 20:56
שמואל כהן / ומה אומרים לאם? / 22/08/2020 05:26
יום טוב צבי / עצוב מאוד / 22/08/2020 17:30