מַתִּתְיָהוּ ... לֵאָה ...

מַתִּתְיָהוּ ... *; לֵאָה ... ** 

*

מַתִּתְיָהוּ חִבֵּר וְהִלְחִין שִׁיר מְיֻחָד לַחֲתֻנָּתֵנוּ

לֵאָה הִדְרִיכָה אֶת הָרַקְדָנִים

לַמְרוֹת הַמַּעֲמָד עוֹדֵד נִגֵּן בֶּחָלִיל, לְמַעֲנָם

הַמַּקְהֵלָה נִכְנְסָה בֵּין פְּרָחִים עַל עֲגָלָה  

עוֹד לִפְנֵיהֶם שְׁמוּאֵל קָרַא "פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר"

מְרֻגָּשׁ כְּאִלּוּ לַחֲתֻנַּת בְּנוֹ בִּתוֹ

הָיוּ אוֹרְחִים בַּהֲמוֹנֵיהֶם הָיָה טוֹב כָּךְ סִפְּרוּ לִי

צִלְּמוּ בְּלִי סוֹף אֲבָל הַפִילְם נִשְׂרָף, אָמַר הַצַּלָּם

בְּכָל זֹאת יֵשׁ תְּמוּנוֹת כַּמָּה מֵהֶן מוֹפִיעוֹת

בְּסֵפֶר הַקִּבּוּץ הָיָה הוֹד וְהָדָר

אִמִּי אִמּוֹ אֲחוֹתוֹ כָּל אַחַת נָתְנָה לִי וַלְיוּם שֶׁאֵרָגַע

עוֹד לֹא הִתְעוֹרַרְתִּי וְרַק אֲנִי

*

רבקה ירון

*

* מַתִּתְיָהוּ שֶׁלֶם; ** לֵאָה בֶּרְגְּשְׁטֵיין.

---