רוֹמַנְסֶרוֹ (בְּעִקְבוֹת פ.ג. לוֹרְקָה).17. אָדֹם יָרֹק לָבָן

רוֹמַנְסֶרוֹ (בְּעִקְבוֹת פ.ג. לוֹרְקָה).17. אָדֹם יָרֹק לָבָן 

(** בסוף הטקסט: רשימת הנפשות הפועלות.)

*

אָדֹם יָרֹק לָבָן

1. לֹא לַיֶלֶד הַזֶּה פִּלָּלְתִּי

בְּמִפְעֲל הַנַּעֲלַיִם

מָה רַבָּה הַמְּהוּמָה!

הֵם עוֹשִׂים בּוֹ בֶּדֶק בַּיִת

- וּמוֹצְאִים אֶת הַהוֹכָחָה:

בַּמַּחְסָן מְלַאי שֶׁל קֻפְסוֹת-

נַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת.

בַּעַל הַמִפְעָל הָמוּם.

לֹא לְיֶלֶד זֶה פִּלַּלְתִּי,

מִתְנַצֵּל תּוֹך מְבוּכָה:

בְּמַהֲלָךְ פַּגְרַת הַקַּיִץ

בַּ-הַזְמָנוֹת הָיָה נִמְרוֹד-

הִתְנַדֵּב תְּקוּפָה קצרה

בַּחֻפְשָׁה בְּלִמּוּדָיו...

הוּא נִרְאָה לִי יֶלֶד טוֹב...

...

2. אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי

סֶפִי יוֹשֵב אֵצֶּל בֶּטִי-

אֵצֶל הוֹרֶיהָ, בְּעֶצֶם:

אַחְיָנִיתָם נִפְגְעָה,

נִלְקְחָה לְהַפָּלָה.

- כָּאן כֻּלָּנוּ נִכְלָמִים:

אֶצְלֵנוּ- אַתָּה מֵבִין-

סֶפִי מְמַהֵר לְהַדְגִּישׁ:

- לָכֶם אֵין מָה לְהִתְבַּיֵּשׁ!

מִיָּד אֶגַּשׁ אֲלֵיהֶם-

- הָא לֹא! תֵּן לָהֶם לָנוּחַ!

הֵם בְּכַזֹּאת- קוֹנְיוּנְקְטוּרָה...

בֶּטִי, אִתָּךְ הִיא מְשׂוֹחַחַת.

אוּלַי תַּסְבִּירִי..? בְּלִי לַחַץ:

אֶל אָדָם כַּזֶּה פִּלַּלְנוּ,

מֵבִין אֶת כָּל שֶׁעָבַרְנוּ,

...

וְעַתָּה סֶפִי עִם בֶּטִי,

מְשַׁתֶּפֶת תּוֹך כְּדֵי בֶּכִי:

(סֶפִי רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב-

רוֹצֶה מְאוֹד- וּפוֹחֵד.)

...

3. לֵילוֹת לְבָנִים

עֵרָן דִּבֵּר וְדִבֵּר,

אוֹפִיר וְסֶפִי הִקְלִיטוּ,

הַמִּפְעָל כְּבָר בִּידֵיהֶם,

וְ- אֲבָל: לֹא דַּי בְּכָךְ...

שְׁלוֹמִי וְדוֹרוֹן סִכְּמוּ,

יְמִימָה סִפְרָה אֶת חֶלְקָהּ-

וְ- אֲבָל: לֹא דַּי בְּכָךְ...

כַּמָּה לֵילוֹת לְבָנִים

עוֹבְרִים עַל הַחַמִישִׁיָּה.

נִמְרוֹד? כֵּן, הוּא בִּידֵיהֶם,

אַךְ לְמַעַן הָאֱמֶת:

הוּא עִם גְּדוּד שֶׁל עורכֵי דִּין

שֶׁשָּׂכַר: יָכוֹל בְּצִ'יק

לִסְגֹּר לָהֶם אֶת הַתִּיק...

(שְׁלוֹמִי עוֹשֶׂה מַאֲמָץ

לְהַסְתִּיר מֵעֵינֵי יְמִימָה

אֵיךְ לִבּוֹ לוֹחֵץ... וְרָץ...)

...

4. יָרֹק רוֹצֵתְךָ, יָרֹק *

...

יָרֹק רוֹצֵתְךָ, יָרֹק.

יְרֹק הָרוּח, הֶעָנָף.

הַסְּפִינָה מֵעַל הַיָּם

וְהַסּוּס מֵעַל הָהָר.

עִם הַצֵּל חוֹבֵק מָתְנֶיהָ

הִיא חוֹלֶמֶת בַּגְּזוּסְטְרָה,

יָרֹק בְּשָׂרָהּ, שְׂעָרָהּ,

מַבָּטָהּ מֻכְסָף וְקַר.

יָרֹק רוֹצֵתְךָ, יָרֹק.

אוֹר לְבָנָה צוֹעֲנִיָּה

וְהַכֹּל בָּהּ מַבִּיטִים

- הִיא אֵינָהּ רוֹאָה דָּבָר. *

...

- חַיָּבִים לִתְפֹּס אֶת צָ'רְלִי!

- מִישֶׁהוּ יִמְסֹר אוֹתוֹ-

- כֵּן, נָכוֹן. אֲבָל בֵּינְתַיִם-

- ...לֹא יָזִיק לָנוּ לִישׁוֹן...

...

*

רבקה ירון

*

* מתוך "רוֹמַנְסֶרוֹ צוֹעֲנִי": רוֹמַנְסָה סַהֲרוֹרִית, בית ראשון.

   (התרגום שלי.) [רוֹצֵתְךָ: אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ.]

- - -

** הנפשות הפועלות:

ימימה, אחותָהּ תרצה (הנערה שנפטרה), שלומי: נערים בגיל תיכון;

דורון: צעיר אחרי צבא, מתושבי השכונה;

אופיר, ספי: שוטרים בתחנת המשטרה הקרובה;

צ'רלי, נמרוד, ערן: השלושה פעילים, והם המפעילים של 12 הסטודנטים

       המתגוררים בשכונה, בשכירוּת; יוֹצְרֵי הַכָּאוֹס; ניצול קטינוֹת; ועוד;

הבּוֹס: המפעיל והמממן שלהם; לא יודעים מי הוא;

בטי: צעירה מקומית (הצטרפה בפרק הקודם); ספי התאהב בה.

- - -