אהבת לאה - לבמת הדיון: סיפורי המקרא

אהבת לאה

          "וּלְלָבָן שְתֵּי בָּנוֹת שֵם הַגְּדוֹלָה לֵאָה וְשֵם הַקְּטָנָה רָחֵל."

היא חשקה בו

אהבה את שרירי גֵּווֹ המשׂתרגים

בְּסוֹקְלוֹ אבנים בשׂדה

ורצועת בד אֲזוּרָה לחלציו,

היא ידעה שיהיה שלה

והתכוננה.

רחצה גופה בְּחלב עזים

את פניה בְּבוֹשֶׂם אפרסמון נָסְכַה

נתנה בַּפּוּך עיניה -

והוא לא ראה.

בערב, אל מול אהלו

רקדה,

כּשְפִיפוֹן התפתלה הסירה שׂמלתה

בחוצפה שדיה זִיקְרָה למולו -

והוא לא ראה.

כשבא היום

אמרה לאביה - שלי הוא

תְּנַה לי אותו, אני הבכורה.

בלילה חיכתה לו לאה,

גופה רועד בערגה,

ידעה - שבע שנים חלם

ובחלומו רחל בחיקו שכובה.

וכשבא בחשכה התכנסה אל בין זרועותיו

הניחה לגופה להחליק מתחת לגופו

והיו לבשר אחד.

ידיו ליטפו את מַעֲרוּמֵיהּ

וידעה - לא אותה הוא מלטף,

שׂפתיו גיששו אחר שׂפתיה

וידעה - את שִׂפְתי רָחֵל הוא נושק.

נפשה של לאה כלתה

היא רוצה את בעלה לדעת

והוא את רחל בועל.

כשנרדם וידו על בִּטְנַה הערומה

כלאה לאה את נשמתה

ידעה שבתוך רחל היה.

"וַיְהִי בַבֹּקֶר -

וְהִנֵּה הִיא לֵאָה..."

ויזעק יעקב זעקה גדולה

ונשמעה צעקתו ממזרח השמש עד מְבוֹאוֹ.