יְלָדִים גְּדוֹלִים (שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, יֶלֶד).12. (פרק אחרון)

יְלָדִים גְּדוֹלִים (שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, יֶלֶד).12. (פרק אחרון)

*

אֲנַחְנוּ בְּקַיִץ

אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת

שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם

*

...

לְהוֹצִיא אֶת דְּבוֹרָה תַּלְמִי מֵחֲדַר הַמַּזְכִּירוּת,

לִבְדֹק שֶׁגִּידִי יִשְׁהֵה אֵצֶל שֶׂרְקָה בְּחַדְרָהּ,

שֶׁיִּהְיֶה שָׁקֵט, רָגוּעַ,-

                           - עַד הוֹדָעָה חֲדָשָׁה-

...

...

- אֲבָל גִּידִי לֹא רָגוּעַ: מָשֶׁהוּ כָּאן מִתְרַחֵשׁ

הַשַּׁיָּךְ לְגוֹרָלוֹ. וְהוּא נַעַר לֹא-טִפֵּשׁ ...

...

חֲדְרָהּ שֶׁל יוֹנָה נִמְצָא בִּקְצֵה אוֹתוֹ הַמִּבְנֶה

שֶׁבּוֹ שֶׂרְקָה מִתְגּוֹרֶרֶת. אֵלֶיהּ יוֹנָה יוֹצֵאת -

בְּלִי לָדַעַת שֶׁאֶצְלָהּ יֶלֶד וּשְׁמוֹ גִּידִי תַּלְמִי

כָּרֶגַע אִתָּה שׁוֹהֶה.

יוֹנָה חוֹשֶׁבֶת לָלֶכֶת עִמָּהּ לַחֲדַר הָאֹכֶל-

וּפֶתַע יוֹנָה רוֹאָה

מוּלָהּ אֶת פְּנֵי אֲחוֹתָהּ-

                             הָא. הָא.

                                        יוֹנָה   

עַתָּה חַסְרַת הַכָּרָה-

...

...

- כֵּן, זֶה כָּל הַסִּפּוּר, מַסְבִּיר לָהֶם מַרְטִין זִילְבֶּר

בִּזְמַן שֶׁיּוֹנָה יוֹשֶׁבֶת לְיַד גִּידִי, אַחְיָנָהּ,

מִתְאַפֶּקֶת לֹא לִבְכּוֹת, וּמְנַסָּה לְהַקְשִׁיב.

לְהָבִין. לֹא לְהַטְרִיד

אֶת גִּדְעוֹן תַּלְמִי. מַסְפִּיק

יֵשׁ לוֹ עַכְשָׁיו לְעַכֵּל,

וְהִיא עַתָּה בְּתַפְקִיד הַמְּבֻגָּר הָאַחְרַאי.

דְּבוֹרָה תַּלְמִי מְחַיֶּכֶת, שְׁלֵוָה, שְׁלֵמָה עִם עַצְמָהּ:

מֶשֶׁךְ שְׁלוֹשׁ עֶשְׁרֵה שָנִים

חִפְּשָׂה אֶת הַבֵּן שֶׁל מַלְכָּה- מַלְכָּה רוֹיִיט, זֶה הָיָה שְׁמָהּ-

- כֵּן, שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל גִּיסִי-

                                        - גַּם הוּא נִרְצַח-

- ...לֹא יָדַעְתִּי עַל הַיֶּלֶד-

                                  - כִּי הוּא נוֹלַד אַחַר-כָּךְ,

וַאֲנַחְנוּ- זֹאת אוֹמֶרֶת: מַלְּכָּה, גִּידִי, רוּת, אֲנִי,

הִגַּעְנוּ אַרְצָה בְּיָחָד, וְעָבַרְנוּ לִכְּפַר אָתָא...

מַלְכָּה חָלְתָה, נִפְטְרָה- הִשְׁאִירָה אֶת גִּידִי אֶצְלִי:

עָלַיִךְ כְּלוּם לֹא יָדְעָה, חָשְׁבָה- [דְּבוֹרָה נֶאֱנַחַת-

וּמַמְשִׁיכָה:] כְּשֶׁהִתְחִילוּ בְּעָיוֹת עִם אַסְפָּקָה,

תְּלוּשִׁים, שְׁאַר עִנְיָנִים, רוּת עָשְׂתָה מָהֵר 'חוֹשְׁבִים':

לָקְחָה אֶת גִּידִי, בָּרְחָה, רָשְׁמָה אוֹתוֹ כְּשֶׁלָּהּ-

- אָמְרָה: "שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, יֶלֶד", מְמַלְמֵל גִּידִי לְעַצְמוֹ,

[גִּידִי מְחַיֵּךְ אֶל דְּבוֹרָה, אִם כִּי עֵינָיו אֲדֻמּוֹת] 

כְּשֶׁאֶתְמוֹל שְׁכֵנָה סִפְּרָה עַל רוּת

וְעַל כָּל הַמְּהוּמָה- לֹא זוֹכֶרֶת אֵיךְ נוֹדַע לָהּ:

עַל יֶלֶד, נַעַר צָעִיר, שֶׁבָּרַח לִרְחַבְעָם-

יָדַעְתִּי בְּתוֹךְ-תּוֹכִי: עָלַי לְבָרֵר מִיָּד

בְּ-יָד וָשֵׁם-

                - כֵּן, וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ-

לֹא יָכֹלְתָּ לְנַחֵשׁ-   

...

...

                      וְכָאן מִסְתַיֵּם    

הַסִּפּוּר: בְּ-הֶפִּי אֶנְד.

(מָה עִם רוּת?, יֵשׁ שׁוֹאָלִים.

וּבְכֵן, יֵשׁ לָהּ עוֹרֵךְ דִּין-

מִשְׁטָרָה,- וְהַהֶמְשֵׁךְ-

זֶה כְּבָר לְסִפּוּר אָחֵר.)

תּוֹדָה רַבָּה לָעוֹקְבִים

- וּסְלִיחָה, אִם אִכְזָבְתִּים.

*

אֲנַחְנוּ בְּקַיִץ

אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת

שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם

*

רבקה ירון

---