אמא, כבר שנה

חַיִּים מְקַעְקְעִים גַּעְגּוּעִים בְּלִיבִּי

וַאֲנִי מַמְשִׁיכָהּ וּמְמַיֶּינֶת אֶת הָרְגָשׁוֹת

אִיתְּךָ  וּבִלְעָדַיִיךְ

אִמָּא

קוֹרְאִים לְזֶה לִחְיוֹת

שָׁנָה בְּדִיּוּק בִּלְעָדַיִיךְ

(אוף איתך, קומי כבר יש לי מלא'ן תלפים דברים לספר לך)

אמא

מרגלית (מרגרט) ז"ל

שנה ראשונה ושוב מתכנסים

את זו שביקשת מבנותיך: איני רוצה שבעה כל אחת תחזור לביתה, תחייך, תתאפר, תמשיך חייה למרות הכאב

לדאבוני למרות שאני בדיוק חושבת כמוך כי מצידי תשרפוני (סליחה אם פוגעת במישהו)

ערכנו שבעה גדולה ומפוארת

ומידי יום מאות אנשים מחוייכים, מתקשקשים, מלהגים ללא סוף

שלא מענינים אותי כהוא זה, כאילו הגיעו לאירוח חברתי פקדו מעונך ואני רק ייחלתי שילכו כבר לביתם.

להשאר עם עצבותי

להשאר עם הריח שלך

עם האהבה שעדיין עטפה קירות.

אגב אמא

חברת קדישא שדרשו 75,000 שח לקבורתך

פשוט הבת שלך אמרה להם כי נשרוף גופתך

פתע הכל היה חינם והצלחנו.  בטוחה כי לשמחתך ולשמחתנו הנך  מעל אבא אהובך  ז"ל

הקבר היחיד בחלקת בודדים שהוא כפול.

אז ביי אמא

נתראה היום בחום הגדול

מפגש משפחתי את, אבא ואנו