שירים

טוב בידוד לא היה בדיוק הקושי שהיית אמורה להתמודד איתו, הרי עקב בריאותך היית כעשרים שנה בבידוד בביתך שרועה מול הטלוויזיה ואוגרת ידע נרחב על זה שכבר היה לך, והיה לך, כי בראות עיניי היית סוג של גאון שלא התפתח בתנאים מתאימים.

טוב אמא תני לי כמה שורות להסביר לכל הקורא אותי

אמא,

זו שהתחתנה בגיל 13

אלופה במתמטיקה, קלקולטורית ממולחת מוח אנליטי (לא כשלי)

שועל פוליטי שקוראת מפות לפני זמנה.

היה מדהים לשמוע אותה מנתחת מצבים פוליטיים

בערוב ימיה

היות והיתה

קשובה לחיים ולא מקובעת.

עבר צד פוליטי לצד השני של המפה.

אשה חכמה באמת

אשה חמה

יכולתי לדבר איתה שפת קאמה סוטרה בלי להסמיק.

אבל מה שהנכם אינכם יודעים זה ידע הספורט העולמי שנצבר בה.

ידעה כל שמות השחקנים והקבוצות בליגה

האנגלית, האירופאית בכדורגל (חכו נגיע לשאר) מי רכש את הכרטיס של איזה שחקן ובאיזה סכום נרכש,

מה ממוצע הבקעות השערים של השחקן ...כן כן כך גדלתי בילדותי

שירים ושערים היה הפתיח עת ינקתי

בנים לא היו בנמצא רק בנות אז גידלתי ביצים והלכנו יחדיו למשחקי הכדורגל.

מכיוון שכל אחד בבית היה צריך קבוצה לאהוד משלו אז אני חיפשתי חתיכים ומצאתי את עודד מכנס בעל הבלורית ומלך השערים

והחלטתי כי מכבי נתניה היא הבית שלי בכדורגל

ומן הסתם הייתי מסתובבת עם הבנים בתיכון

מתווכחת עם אוהדי הפועל תל-אביב אוהדי ג'ימי.

כן בכיתי המון שהרצל קביליו נפטר ויש עוד הרבה לספר.

עם הזמן הפסקתי לעקוב.

כמובן כדורסל היה גם מככב בבית באותה המידה וכל משחק היה מעין חגיגה ביתית וליגת ה-NBA היתה גולת הכותרת (שגם כאן בקיאותה של אמא היתה מדהימה ברזי הקבוצות) אך בשנותיה האחרונות לפליאתי הרבה עברה לעולם האגרוף והטניס

ואם לא טועה רפאל נאדל היה מושא הערצתה. ידעה הכל

מכל אך לרוע המזל

אף פעם לא זכינו בטוטו.

עכשיו נחזור אלייך אמא

והימים ימי קורונה

עם ישראל חרד.

מתארת לי את חוסר החרדה שלך לגבייך אך אבוי לדאגתך לנו

הטלפונים לא היו מפסיקים לצלצל ואת רק היית פותחת ולא משנה למי

בדאלק אל תצאי, תזוזי ,

תנשמי...אל

מותי קאבלק (מותי יהא לפנייך) כל מילה שנייה יוצאת מפיך.

ווחד ת'אקל לך (שילכו לעזאזל)