חורף שבור

בְּחֹרֶף שָׁבוּר אֶחָד

חַשְׁתִּי

גִּעֲגוּעִים רְטוּבִים

כָּמוֹךָ,

וְהוּא

בְּפַשְׁטוּת חָפַן כַּוָּנוֹתָיו

שָׁמַר דִּמְעוֹתָיו

לֹא הִפְרָה אֲדָמָה

אוֹ

לֵב שׁוֹתֵת

בְּחֹרֶף שָׁבוּר אֶחָד מִנֵּי רַבִּים

חֶלְקַת פַּת צַעֲרִי

הָיָה לְךָ גּוּפִי

נְגִיעָה 

שְׂמִיכַת זְמַן

                   עָצַמְתִּי חַיַּי 

                  לִלְמֹד לִנְשֹׁם

עֵת פָּקַחְתִּי עֵינַי

הֵן מִלְּאוּ פָּנַי

בְּךָ

מֵקׇּרוֹב הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּךָ

מֵרָחוֹק