גְּוָנִים / ש.כהן

גְּוָנִים / ש.כהן

גְּוָנִים שֶׁל חוּם וְיָרֹק,

צוֹבְעִים שׁוֹרוֹת שֶׁל תְּלָמִים,

מַעֲשֶׂה יְדֵי אָדָם.

פֹּה וָשָׁם צוֹמֵחַ שִׂיחַ פֶּרֶא,

וְאֵין לוֹ כּוֹרֵת.

פִּסּוֹת צֵל מִשֶּׁמֶשׁ,

חוֹבְקוֹת יְצוּרִים קְטַנִּים,

וּתְנוּעָה אֵין סוֹפִית שֶׁל עֲבוֹדָה,

כְּמוֹ קוֹרְאִים תִּגַּר,

עַל עֲיֵפוּת הֲטֶבַע,

עַל עֲיֵפוּת הַצֶּבַע.

יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁפּוֹרְחִים,

בְּשָׁלָל צְבָעִים,

יֵשׁ יָם וְשָׁמַיִם כְּחֻלִּים,

הַמְּצַיְּרִים בַּמִּכְחוֹל,

אֶת מַהוּת יֵשׁוּתֵנוּ.

יֵשׁ שֶׁצּוֹבְעִים בְּלָבָן וְשָׁחֹר,

יֵשׁ בָּאָדֹם שֶׁל אַהֲבָה,

וְיֵשׁ בַּוָּרֹד שֶׁל תִּקְוָה וַחֲלֹם.

גְּוָנִים גְּוָנִים מִתְעַרְבְּלִים,

בִּמְעַרְבֵּל הַחַיִּים,

וְצוֹבְעִים אֶת מְצִיאוּת חָיִינוּ

בְּכָל גְּוָונֵי הַקֶּשֶׁת.