נתיב הכעס

נתיב הכעס/עידית אורדן

הכעס מפלט מחפש,

ותאוצה הוא תופש

כשהוא מצטבר בלב,

וזה כואב!

כשהזעם מתפוצץ,

במלוא עוזו החוצה פורץ

וכך נפגעים

אלה שבסביבתו נמצאים .

יש למצוא לו נתיבי מילוט

וכדי שלא תיעשה  טעות

צריך לתת לכעס להשתחרר

אך על המחאה לא לוותר

לפתור בעיה ללא איבוד אהדת התומכים.

וכשאת עצמכם אינכם מסבכים.

כשהזעם פוגע בעוברי אורח

אתם הופכים להם לטורח

שמן למדורה מוסיפים,

כל נפגע הוא זועף

ומאוהד לשונא עלול  להתחלף

את ההתמרמרות  לנתב לפוגעים

שלטענותיכם ולכאבכם אינם נשמעים

אותם לא לעזוב, להפריע שלוותם

עד שילמדו את לקחם וישנו דרכם.

אך אלימות היא אינה דרך לפתרון

היא מקלקלת את הרעיון

צריך להפגין ולבלוט בשטח

שלא יצליחו אתכם לשכוח

מאד לא נעים להרגיש שקופים

כשונים, להיות מותקפים

בארץ הזאת  לכולם שוויון זכויות

ללא אפליה, כשייכים כאן לחיות.