יצירות אחרונות
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (0 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
שִׁיר חָדָשׁ (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/04/2024 04:37
פעם יהיה טוב (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/04/2024 23:59
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַמּוֹנָה לִיזָה / קְצָת בּוֹרְחֶס קְצָת פִּיאָצוֹלָה ... / (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/04/2024 23:46
שרשרת עם דסקה (4 תגובות)
צביקה רז /שירים -23/04/2024 20:54
מידאס (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/04/2024 16:26
המלך עירום (5 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -23/04/2024 15:07
מִלִּים נוֹלָדוֹת בָּרֹאשׁ🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/04/2024 04:36
סיפורים
"אישה זקנה וערירית"צהרי יום כיפור של שנת 1980 יום חם במיוחד.
יושב וקורא את עיתוני יום שישי, השקט השורר בחוץ נותן רגיעה לנפש. נקישה מהוססת
בדלת פותח, מולי שכנתי מהקומה הראשונה אישה זקנה וערירית. סליחה על ההפרעה אני
יכולה עזרתך, התפוצץ לי צינור מים במקלחת. יורדים לדירתה המצב לא נורא איכשהו
הצלחתי להתגבר על הבעיה.אתה יודע היו לי שלושה ילדים והם לקחו לי אותם, אתה חושב
שהם יחזירו לי אותם.נאלמתי לא ידעתי מה לענות, את עכשיו בארץ ישראל גרמניה נחרבה,
הנאצים הושמדו. נכון נכון אבל מה יהיה אם הם לא יחזרו, אני רוצה שייקחו אותי
לילדים שלי. שתקתי לא היו לי מילים לענות, ירדתי אל ביתי אספתי את העיתונים
והשלכתי לפח. לא היה לי סבלנות להמשיך ולקרוא מדורי רכילות וספורט אחר השיחה עם
שכנתי הזקנה. שמעתי את סיפורה מלפני אך כשעמדתי מולה ליבי דפק בחוזקה. לאחר
שנרגעתי לקחתי יוזמה ושאלתי את היושב במרומים, היכן הוא היה, אתה אלוהי ישראל או
סתם קו מקווקו שברקיע השביעי, אולי סרגל ישר אך ללא מספרים. ואולי אתה בכלל לא
קיים תגובות
גלי צבי-ויס
/
היכן אתה אלוהי ישראל?
/
12/04/2019 07:55
דודו
/
את רוצונות האדם לא נוכל לקטוע להלחם ברוע הקיים אפשר וגם נכון
/
07/05/2019 10:39
גלי צבי-ויס
/
נכון מאוד. ולפעמים זה עצוב.
/
08/05/2019 16:11
התחברותתגובתך נשמרה |