מָחָר אוֹהַב שׁוּב

                                                  נסים  פרנקו

יוֹנֵק מֵהַחָלָל בֵּין שְׂפָתַיִךְ

הֶבֶל פִּיךְ לִי חַמְצָן

מְדַלֵּג וְשָׁט בֵּין עוֹנוֹתַיִךְ

מְקַפֵּץ כְּמוֹ לֵיצָן

רַעֲנָן כְּטִלְלֵי הַשַּׁחַר

עִם זֶמֶר יַרְגֵזִי

וְעִם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב שֶׁל שֵּׁכָר

מְגַחֵךְ בִּי עוּזִי

אַתְּ יַעְרַת נִשְׁמָתִי כָּל לַיְלָה

לַבֹּקֶר אוֹר שֶׁל פָּז

וּבֵינֵיהֶם הַמָּתוֹק כְּשַׁי לָךְ

מֵחֵיקֵךְ אֵינִי זָז

שׁוּטִי עַל גַּלֵּי שִׂמְחָה וַאוֹשֶׁר

עֲשִׂי גַּם לִי מָקוֹם

וְאַל תֹּאמְרִי לִי שׁוּב אוֹ- שֶׁ, אוֹ- שֶׁ

בּוֹאִי נַתְחִיל לִרְקוֹם

חָבוּק וְטָבוּל בְּעֶרְגָּה חַמָּה

הָאוֹרֶגֶת חַיַּי

סוֹרֶגֶת הִנֵּךְ אָהֲבָה תַּמָּה

שֶׁאוֹפֶפֶת יָמַי.