את- ואת- כמו וידוי

המילים כמו המריאו מעל ראשי הברושים

קינת כלי נגינה שבורים המתה ברוח

ניחוח הפרחים עטף רחובות לב נטושים

העיר כעסה לקראת רדת החשיכה

במערב התערסלו דווקא כתמי צבע מרהיבים

כמו מובילים סופו של יום לחופה

מכנסים טלאי עננים סוררים מערבה

בטרם יפרוץ יום חדש כאגרופים

שבתי וחזרתי אל הים

אל בנות הצפון אשר הצילו חיי לאחר

המלחמה הארורה בחולות הרעים

אל המפוחית השבורה בה מעולם לא היטבתי נגן

והינה את,

אט אט, התערבל מתחת לליבי ים של אהבה

כמו נסוגו עינייך השואלות-עצובות אל עיניי

וכל כך רציתי להיות הניגון עצמו

עת, ניגנת תווים של אהבה , לליבי

בוקר מתוק-מריר נפתח כחלונות לחיי

וילונות החושך נסוגו אל המדבר

מחרוזות טללי שחר חייכו יום חדש

הלב הלם חירות אהבה

לעולם חיבוק הרוח עת פסענו בואכה הר

ירושלים קרצה באלף אורות עלומים

ידך אחוזה כטבעת בכף ידי

לעולם- סומק היורה  בהר הקדוש

אחר כך ניצחו הרעים והפלגנו לאופק אחר

ולא הייתה נחמה ימים רבים

עד את-

עכשיו את!