בס"ד                                                                          

 שִׂמְלָה יְרֻקָּה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

אֶת הָאָרֶץ עָבַרְתִּי,

לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ.

לִכְבוֹדִי הִיא לָבְשָׁה,

אֶת שִׂמְלָתָהּ הַיְרוֹקָּה.

הַיָּרֹק אֶלָי חִיֵּךְ,

מִכָּל הַר וּבִקְעָה.

מֵהַגַּיְא וְהָעֵמֶק,

מִכָּל תֵּל וְגִבְעָה.

נָאָה הַשִּׂמְלָה ,

שֶׁאַרְצִי לָבְשָׁה.

בִּמְיֻחָד לִכְבוֹדִי,

בָּאָבִיב הִיא פָּרְחָה.

עוֹד רֶגַע קָט,

הַיָּרֹק יֵעָלֵם.

בְּסוֹף הָאָבִיב,

הַיָּרֹק יִתְכַּרְכֵּם.

הָאָבִיב הוּא קָצָר,

וְלִפְנֵי שֶׁיִּסְתַּיֵּם.

אֶת הַשִּׂמְלָה הַיְּרֻקָּה,

אַרְצֵנוּ לָבְשָׁה גַּם עֲבוּרְכֶם.

 זֶה הַזְּמַן לִנְצֹר אֶת הָרֶגַע,

אֶת הַנּוֹף הַמַּקְסִים לְהַקְפִּיא.

אֶת הַיָּרֹק עַל גְּוָנָיו,

אֶת הַמַּרְאֶה הַמַּרְהִיב.

צְאוּ לְטַיֵּל בָּאָרֶץ,

לִרְאוֹת אֶת הַמַּרְאוֹת.

לִסְפֹּג אֶת הַיָּרֹק,

לֶאֱלֹהִים ולְטֶבַע לְהוֹדוֹת.