פרשת השבוע "בא"

בָּס" ד                                                                                                       

פָּרָשַׁת בֹּא/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בֹּא בַּגִּימַטְרִיָּה שָׁלוֹשׁ,רוֹמֶזֶת עַל הַמַּכּוֹת נוֹסָפוֹת,

שֶׁאֱלֹקִים עָתִיד אֶת פַּרְעֹה לְהַכּוֹת.

אַרְבֶּה הִיא הַמַּכָּה הַשְּׁמִינִית,

שֶׁעַל מִצְרַיִּם אֱלֹהִים הִנְחִית.

אֶת כָּל הַצִּמְחִיָּה כִּלְּתָה,

מִמַּה שֶּׁהִשְׁאִיר הַבָּרָד לִפְּלֵטָה..

פָּרְעֹה כִּמְעַט נְעַתָר וְשׁוֹאֵל,

אַתְּ מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן  שְׁלִּחַיו שֶׁל הַשֵּׁם.

"מִי וָמִי, הַהֹלְכִים?..

לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם";

מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה שֶׁהָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו,

גּוֹרֶמֶת לוֹ לַחְזֹר בִּדְבָרָיו.

"ַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ;

בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ-

-כִּי חַג-יְהֹוָה, לָנוּ."

פַּרְעֹה טוֹעֵן שֶׁקָּרְבָּנוֹת וּזְבָחִים,

הֵם עִנְיָן לַגְּבָרִים וְלֹא לִילָדִים וְנָשִׁים.

מְגָרֵשׁ מִפָּנָיו אֶת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה,

וּמַכַּת הַחֹשֶׁךְ לֹא מְאַחֶרֶת לָרֶדֶת עַל הַמִּצְרִים.

בְּעוֹד מִצְרַיִּם סוֹבְלִים

מֵחֹשֶׁךְ מֻחְלָט אֲפֵלָה וַעֲלָטָה.

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶהֱנוּ,

בְּאָרֶץ גֹּשֶׁן מֶאוֹר וְזִיו הֶחַמָּה.

פָּרְעָה שׁוּב קוֹרֵא לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן,

וּמַתְּנֵה תְּנַאי מִבְּחִינָתוֹ בַּל יַעֲבֹר.

לְהַשְׁאִיר בְּמִצְרַיִם אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים,

אֶת כָּל הַבָּקָר וְהַצֹּאן.

לֹא נֵלֵךְ בְּלִי צֹאן וּבָקָר,

מֵשִׁיב מֹשֶׁה בְּעֹז וּבַעֲנָוָה.

הַצֹּאן מְשַׁמֵּשׁ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת,

לַשֶׁם יִתְבָּרֵךְ לה' צְבָאוֹת.

הַדְּבָרִים  נְכוֹחִים,

אַתְּ פַּרְעֹה מַכְעִיסִים.

" וַיֹּאמֶר-לוֹ פַּרְעֹה, לֵךְ מֵעָלַי; הִשָּׁמֵר לְךָ,

אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָּנַי, תַּמּוּת".

תּוֹךְ כְּדֵי הַשִּׂיחָה עִם פַּרְעֹה אֱלֹקִים מְגַלֶּה ,

עָתִיד עוֹד מַכָּה אֶת פַּרְעֹה לְהַכּוֹת.

שֶׁאַחֲרֶיהָ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּתְּרוּעָה רָמָה.

הַמַּכָּה הָעֲשִׂירִית הִיא מַכַּת הַבְּכוֹרוֹת.

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן,

שְׁבוּעַיִם לִפְנֵי הַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם.

אֱלֹקִים מוּסֶר לְמֹשֶׁה אֶת לוּחַ הַשָּׁנָה הַיְּהוּדִי,

מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הָעִבְרִי.

שֶׁפּוֹעֵל לְפִי תְּנוּעַת הַלֵבָנָה ,

וְלֹא כְּמוֹ יֶתֶר הָעַמִּים לְפִי הַחַמָּה.

אֱלֹקִים מַנְחֶה אֶת מֹשֶׁה,

אֵלּוּ פְּעֻלּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת.

לְהָכִין קָרְבַּן פֶּסַח וּמַצָּה לֶאֱפוֹת,

לִשְׁחֹט שֶׂה וְלָשִׂים דָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף.

שָׁרַק בְּבָתֵּי הַמִּצְרִים יַכֶּה אֶת הַבְּכוֹרוֹת,

וְיִפְסַח עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים.

זֶה אוֹת וְסִימָן לַיְּצִיאָה מַעְבָּדוֹת,

וּתְחִלָּתוֹ שֶׁל מַסַּע יִשְׂרָאֵל כִּבְנֵי חוֹרִין.

וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי-

-גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל;

וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם.

גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם

קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם,

וָלֵכוּ; וגַּם-אֹתִי . בֵרַכְתֶּם.

שַׁבַּת שָׁלוֹם!!!