אמונה (ת)פלה

פנים. בית.
יוני עומד במרפסת וממלמל

יוני

השם... אלוקים... אני לא יודע איך לקרוא לך. ככה קוראים לך בדרך כלל, לא? להתפלל אני לא יודע. לא הייתי בבית כנסת מאז מסיבת התורה בכיתה א'. לא פניתי אליך מעולם. אבל עכשיו... עכשיו אני חושב שאתה קיים. אני רוצה להאמין שאתה קיים, ואם אתה באמת גדול וחנון כמו שעושים ממך... אז תעשה נס. תוציא אותי מהבור הכלכלי שנקלעתי אליו. אני רוצה להמשיך לפרנס את המשפחה שלי בכבוד ולצאת לחופשות פעמיים בשנה כמו שאני רגיל... אה, ואלוקים, או מי שלא תהיה שם למעלה... תן גם בריאות. שהילדים שלי יהיו בריאים, שאפרת תהיה בריאה וחזקה כדי לגדל אותם...

אפרת

יוני? הכל טוב?

יוני

כן... כן, למה? קרה משהו עם הילדים?

אפרת

לא... אתה פשוט עומד שם ומדבר לעצמך.

יוני

סתם... חושב מחשבות.

אפרת

טוב... בכל אופן, אנחנו יוצאים בעוד שעה, יש לנו ארוחת ערב עם משה וגלית, אתה זוכר?

יוני

אה, כן כן. איפה זה?

אפרת

לא יודעת, גלית הזמינה מקום באיזו מסעדת פירות ים, שמעתי שיש שם קלאמרי לפנים! אז... נתארגן ונצא?

יוני

מה פירות ים?

אפרת

פירות ים... סרטנים, מולים, בלאגנים. אתה מת על זה.

יוני

לא... לא נראה לי, אפרת. אני חושב שאני קצת לא מרגיש טוב.

אפרת

אז תבקש מאלוקים שיבריא אותך. סתם, צוחקת. טוב, יאללה, שים על עצמך משהו ונצא, אני כמעט מוכנה. (עונדת עגילים)

יוני

לא, אפרת, אני באמת לא מרגיש טוב. נראה לי שאכלתי משהו לא טוב בעבודה.

אפרת

אל תדאג מאמי, אתה תריח את הלובסטר ייפתח לך התאבון. איך השמלה? ארוכה מדי?

יוני

ארוכה מדי? זה מיני! רואים לך הכל!

אפרת

לא, אתה היום... נראה לי באמת אכלת משהו מקולקל, שיבש לך את כל הנוירונים במוח. קיצורית, הזמנתי את נועה, הבייביסיטר, היא צריכה להגיע כל רגע, אז תתארגן. אה, ושים את המכופתרת הכחולה שקניתי לך ליומולדת. (מדברת בטלפון) היי גליתי, מ'עניינים? כן, אנחנו ממש כמה דקות יוצאים. (מסמנת ליוני להזדרז) די, מה את אומרת? סרטנים כחולים? יוני ימות על זה! כן... כן, כן... טוב מותק. אז נפגש. נשיקות. ביי, ביי. (מנתקת) נו, מה נסגר, מאמי? הם כבר בדרך ולא בא לי לאחר, אתה יודע שהם לא יראו את זה בעין יפה.

יוני

שתי דקות אני מוכן.

אפרת

(נועלת נעלי עקב) את המכופתרת, אל תשכח!

יוני

יאללה, היינו?

אפרת

היינו. ביי מתוקים!

יוני

איפה נועה?

אפרת

בדיוק סמסה לי שהיא עולה, בטח נפגוש אותה במעלית. (פותחת את הדלת)

יוני

טוב. (מנשק את המזוזה)

אפרת

יוני מה אתה עושה? למה אתה מנשק את המשקוף?

יוני

זה לא משקוף, את לא רואה שיש פה מזוזה?

אפרת

כן, אבל שכחת שזו מזוזה בלי קלף וששמנו אותה רק כדי לכבד את סבא שלך. היי נועהל'ה! תהני מתוקה, אנחנו זזים. ביי מהממת! (סוגרת את הדלת).