דאייה קצרה.

   דְאִייָה  קְצָרָה

   נסים  פרנקו

בֵּינוֹת לְעִיתוֹתַי בֵּין זְמַן לְמָתַי/ בִּתְקוּפַת שָׁנִים מְאוּחֶרֶת

יֵשׁ מְעַט נַחַת לִשְׁנוֹתַיי/ וּמַבָּט עֵינַי קְצָת אַחֶרֶת

יוֹשֵׁב בְּפִינָה שְׁלֵוָּה/ לְיַד פֶּלֶג בַּחוֹרְשָׁה

מִתַּחַת לְרַחֲשֵׁי הָעַלְוָּה/ שָׁם  בַּדֶּרֶךְ הַנְּטוּשָׁה

וְיֵשׁ מַשָּׁב מְבוּשָׂם/ בֵּין הַיָּרוֹק לַתָכוֹל

בּוֹ הַטֶּבַע מְיוּשַׂם/ וְתוֹדָה לַכֹּל יָכוֹל

הַזְמִירִים עֲנוּ בְּנוֹעַם/ לְקִצְבּוֹ שֶׁל הַפֶּלֶג

בָּרֶקַע פָּרָה גוֹעָה/ וּמַה נַעַם הַמֶזֶג

וְרוּחִי דוֹאָה אֵלֵי אָז/ אֶל הִתְמַכְּרוּת נְעוּרִים

בְּכָל הָאַהֲבוֹת נֶאֱחַז/ וּבִתְמִימוּת לְלֹא עוֹרְרִין

תָּר נְקוּדַת אֲחִיזָה/ אוֹ חֶבֶל אֲשֶׁר מְקַשֵּׁר

לֹא מֵבִין אֶת הַתְּזוּזָה/ וְכֵיצַד הַהוֹוֶּה הִתְאַפְשֵׁר

הַזְּמַן הוּא דָּבָר מְסוּכָּן/ כִּי אֵין עָלָיו שְׁלִיטָה

תּוֹפֵס אוֹתְךָ לֹא מוּכָן/ לְפֶתַע אַתָּה עַל מִטָּה

וְאֵין בִּי רָצוֹן לִנְחוֹת/ הָיָה לִי טוֹב בַּמְּרוֹמִים

כִּי אֵין טָעַם לִמְחוֹת/ עַל חַיַּי הַמְרוּמִים.