בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה

נסים  פרנקו

בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה וְהוּא שָׁנָה בּוֹגֵר

וַאֲהָבָתַם עַזָּה כַּסּוּפָה

הִיא לֹא רָצְתָה לְהַמְתִּין כָּךְ יוֹתֵר

אָז הֵם לָקְחוּ אֶת עַצְמָם לַחוּפָּה

וְעָשׂוּ זֹאת לַמְרוֹת הַמְּחָאוֹת

כִּי הָיוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁזֹּאת טָעוּת

אַךְ הֵם חַוּוּ אֶת כָּל הַהֲנָאוֹת

בְּאַהֲבָה עַזָּה מִכָּל רְעוּת

כִּי אִם הָאֵל לֹא הֶרְאָה הִתְנַגְּדוּת

מִי אֲנַחְנוּ שֶׁנֵּצֵא בְּחוֹרְמָה

כָּל זוּג שֶׁאוֹהֵב לֹא רוֹצֶה בְּדִידוּת

אָז מוּטָב נְעוֹדֵד בְּהַשְׁלָמָה

כֹּה אָהֲבוּ הֵם לְלֹא מַעְצוֹר

וּבָנוּ אֶת בֵּיתָם מֵאַהֲבָה

בַּדֶּרֶךְ לָמְדוּ אֵיךְ אוֹתָהּ לִנְצוֹר

כִּי הִיא הַיְּסוֹד לְכָל הַחוֹבָה

בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֵה וְהוּא שָׁנָה בּוֹגֵר

שְׁנֵיהֶם שׂוֹחִים בְּיַם הָאַהֲבָה

לָהֶם בָּרוּר שֶׁלֹּא צָרִיךְ יוֹתֵר

                                          וְלֹא תִּהְיֶה לָהֶם אַכְזָבָה.