שירים

רקדניות בסתיו. בהשראת ציורה של נורית ליברמן

טו׳ באב חלף עבר
הכרם ההומה שקט נבצר
עצים ערומים עומדים בשלכת
שבתו השבילים מעוברי לכת.
נשארו רק שתי המחוללות
עטופות בלבן בעיניהן ערומות
זו בזו הן מסוללות
למרות שמזמן חדלו המחולות
נוגעות זו בזו בפא-דה-דה
הרי הן לבדן בשדה הזה
חגות,נפרדות מדגימות פירואט
לפעמים נעות יחד בקצב המינואט.
העלמים כבר מזמן נעלמו
אך הן נאחזות זו בזו
אחת את השניה בעונג מגרות
שד בשד פיטמה בפיטמה נוגעות.
את התמוז אינן מבכות
ועל מות אדוניס אינן מתאבלות
גם לשוב הבעל אינן מחכות
ולפריון שלאחר הגשם אינן מצפות
רוקדות על הקרקע העקרה והצמאה
שתי העלמות הנעלמות במשוואה
מסתפקות מסופקות להן בהנאה.

תגובות

יום טוב צבי / הקרקע הצמאה / 20/08/2017 12:17
נורית ליברמן / אחת את השניה בעונג מגרות / 20/08/2017 12:52
בשן / הרקדניות / 20/08/2017 14:25
גליה אזולאי /  אדוניס הוא הקובע מי א / 20/08/2017 15:57
בשן / אדוניס / 20/08/2017 16:23
גלי צבי-ויס / עלמים כבר מזמן נעלמו / 20/08/2017 15:58
בשן / הבעל / 20/08/2017 16:28
מרים מעטו / ~love~ / 20/08/2017 17:22
בשן / מיתולוגיה / 20/08/2017 17:28
מרים מעטו / :-D / 20/08/2017 17:34
עליזה ארמן זאבי / בשתיים מחוללותבין עצי / 21/08/2017 17:47