עֲבוּרֵךְ

                                                       נסים   פרנקו

אִם אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַכֹּל אָבוּד

וְאֵינֵךְ יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ

רוּחֵךְ נָפְלָה

הָסִיטִי מַבָּטֵךְ וְאֶהֱיֶה שָׁם

אִם יֵשׁ לָךְ מִכְשׁוֹל שֶׁקָּשֶׁה לָשֵׂאת

וְאֵין בָּךְ דֵּי כֹּחַ

חַסְרַת אוֹנִים

תָּמִיד אֶהֱיֶה שָׁם בִּשְׁבִילֵךְ

אִם יֵשׁ בָּךְ הַרְגָּשָׁה שֶׁאַתְּ נִכְנַעַת

דְּבַר מַה דּוֹרֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי

תְּנִי סִימָן

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאָבוֹא בְּרִיצָה

לוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַרְתְּ נִרְאֵית שְׁגוּיָה

וְאַתְּ פָּשׁוּט מִתְדַּרְדֶּרֶת

בְּאֵין שְׁלִיטָה

אֲנִי שָׁם כְּדֵי לַעֲזוֹר לָךְ

אִם הוּא לוֹקֵחַ בְּנִגּוּד לִרְצוֹנֵךְ

וְאֵין לָךְ אֶל מִי לִפְנוֹת

אַתְּ בְּמִלְכּוּד

אָבוֹא לְחַלֵּץ אוֹתָךְ מִיָּדָיו

אִם נֵלֵךְ בִּשְׁנֵי כִּוּוּנִים שׁוֹנִים

כִּי כָּךְ בָּחַרְנוּ וְטָעִינוּ

וּלְאַחַר שָׁנִים נִפָּגֵשׁ

דְּעִי – אַף אָז

אֶהֱיֶה שָׁם עֲבוּרֵךְ.