זִכָּרוֹן תָּמִיד לַחַיָיל הָאָהוּב

זִכָּרוֹן  תָּמִיד לַחַיָיל הָאָהוּב/ עידית אורד

נזכור אותך, בן, אח, נכד ואב,

את כאב נפילתך בקרב.

נזכור  תמיד את הלם הבשורה

על מותך במילוי תפקידך  בגבורה,

ואת זעקת הכאב הנורא.

בטרם עת להכין לך מצבה.

האור בליבנו כבה.

לראות את שמך על קיר הנצחה

ולא לרוות  עוד נחת ממך.

 בעצב נראה אותך רק בתמונות

שמח בימי הולדת, טיולים חגים וחתונות.

תמונה ,לבד או ביחד עם חברים ומשפחה.

חיוך על השפתיים ועיניים צוחקות בשמחה.

לזכור את  הדברים שאהבת מאד

לחבק, לצחוק, לשחק, לספר ולרקוד.

לזכור את הבגדים והחפצים שאהבת.

הכל כאן נשאר אך רק אתה לא נשארת.

 לזכור את השיחה והחיבוק האחרון.

להריח את ריח בגדיך בארון.

לזכור איך אהבת להיכנס למטבח

לטעום את האוכל של אמא, המשובח.

נשאר לנו  רק געגוע כאוב

לחיבוקך ,למגעך ולקולך, אהוב.

אתה האהוב של כולם.

לא נשכח אותך לעולם.

אתה שלחמת למען החירות,

זיכרונך  בליבנו לעד חרוט.

לקוות רק לנו נותר

שהשלווה והשלום יבואו מחר.

              יהי זכרם של כל חיילנו וחיילותינו ברוך!