מֹשֶׁה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד

מֹשֶׁה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם,

הוּא נְבִיא הַנְּבִיאִים.

הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם,

בַּמִּדְבָּר אוֹתָם הִנְהִיג.

מוּל פַּרְעֹה עָמַד מֹשֶׁה,

לְלֹא חִיל וּרְעָדָה.

עֶשֶׂר מַכּוֹת עָלָיו הֵבִיא,

אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פָּדָה.

עִם אַהֲרֹן וְעִם מַטֶּה,

כִּשְׁלִיחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.

מֵהַסֶּלַע הוֹצִיא מַיִם,

וְעָשָׂה הַרְבֵּה נִסִּים.

עַל הַר סִינַי מֹשֶׁה קִבֵּל,

אֶת שְׁתֵּי לוּחוֹת הַבְּרִית.

לְעַם יִשְׂרָאֵל הוֹרִיד אֶת תּוֹרָה,

שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים.

אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת,

לֹא זָכָה לְהִכָּנֵס.

אוֹתָהּ רָאָה מִנֶּגֶד,

בְּ"עֲרְבוֹת מוֹאָב" הוּא מֵת.

מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם,

לֹא נִזְכַּר בַּהַגָּדָה.

אֶת הַחֶסֶד לֹא נִשְׁכַּח לוֹ,

נִזְכֹּר אֶת פָּעֳלוֹ כִּי רַב.

חַג שָׂמֵחַ
מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה