היפה מדוכן הירקות

הַיָּפָה מִדּוּכָן הַיְּרָקוֹת

נסים פרנקו

אָז, בְּאוֹתוֹ יוֹם רְבִיעִי מִתְרַחֵק פְּגַּשְׁתִּיהָ.

בְּהִיכָּנְסִי אֶל הַחֲנוּת הָעֲנָקִית הִבְחַנְתִּי בָּהּ, טְמִירָה וְיָפָה

נוֹשֵׂאת אֶת גּוּפָה בָּאֲצִילוּת מַרְשִׁימָה, וּמַבָּטָה הָרַךְ שֶׁהִבְהִיק

מִתּוֹךְ זוּג עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת וְהַכֵּהוֹת, קָלַט הֵיטֵב אֶת כָּל הַסּוֹבֵב.

בִּתְנוּעוֹת אִטִּיּוֹת וּמְדוּדוֹת בָּחֲרָה אֶת מָרְכּוּלְתָּה מִדּוּכָן הַיְּרָקוֹת.

בְּעֵת שֶׁפַּנִיתִי לִבְחוֹר לִי פִּיסַת דְּלַעַת לְמָרָק, קָרְבָה הַאִישָׁה אֶל

הַמָּקוֹם וּבִקְּשָׁה לְעַצְמָהּ פְּרוּסָה לֹא גְּדוֹלָה בְּקוֹלָהּ הָרַךְ

מִהַרְתִּי לְאַתֵר סַכִּין, וְחַלָקְנוּ בֵּינֵינוּ אֶת פִּיסַת הַדְּלַעַת.

בְּאֶחָד מִמִשְׁעוֹלֵי הַחֲנוּת פְּגַּשְׁתִּיהָ שׁוּב מוּפְעַם מִיוֹפְיָּה, מִגּוֹן

עוּרָה הַכֵּהֶה מַשֶּׁהוּ, אֲשֶׁר הֶחְמִיא לָהּ וּמִקְלִילוּת צְעָדֶיהָ.

הַאִישָׁה נִרְאֲתָה לְעֵינַי כְּמוֹ שִׁיר שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר

לֹא יָכוֹלְתִּי שֶׁלֹּא לִכְתּוֹב אוֹדוֹתֶיהָ:

כְּסָחְלַב כֵּהֶה וְטָמִיר נִיצְּבָה

וְיוֹפְיָהּ הוֹלֵם בְּרֶטֶט

בְּצַעַד אַצִּיל לַדּוּכָן קָרְבָה

וְעֵינִי אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת

בְּגֵו זָקוֹף מְנִיעָה אֶת רֹאשָׁהּ

עֵינָהּ קוֹלֶטֶת הַסָּבִיב

בְּכָל תְּנוּעָתָהּ הִיא כוּלָה אִישָׁהּ

לָעָיִן הִנָּהּ כְרָבִיב

אָמְנָם לִי הַאִישָׁה לֹא מוּכֶּרֶת

אַךְ כְּמוֹ הִיא הַכֹּל אוֹמֶרֶת

רֹאשׁ חָמוּד הַנָּתוּן בְּאַדֶּרֶת

וּתְמִימוּתָהּ מְעוֹרֶרֶת.

מִי ייִתֵּן שֶׁתִּזְדַּמֵּן מוּלִי שׁוּב

אֲזַי תְּקַבֵּל אֶת שֶׁכָּתוּב

הָאֵל הַטּוֹב מִשְׁכָּנָהּ יְזָּכֵּךְ

וְיוֹפְיָהּ הַגָּלוּם עָלָיו יְסוֹכֵךְ.