חוֹחַ פִּרְחֵי הָאָבִיב

נִחוֹחַ פִּרְחֵי הָאָבִיב/עידית אורדן©

נָעִים  לִי נִחוֹחַ פִּרְחֵי הָאָבִיב

מְבַשְׂמִים אֶת הָאֲוִיר מִסָבִיב.

מְעַטְרִים בְּצִבְעֵיהֶם  בְּכָל פִּינָה,

בְּצִדֵי  הַדְּרָכִים בַּשָׂדֶה וּבַגִינָה.

פְּרָחִים בִּצְבָעִים וְנִחוֹחוֹת בַּמִרְפֶּסֶת.

דְבוֹרָה וּפַרְפָּר מְשַׂחֲקִים בְּתוֹפֶסֶת.

כָּךְ מְבַשְׂרִים הֵם כִּי הָאָבִיב בָּא

עִמוֹ בָּא הַפֶּסַח וְהַשִׂמְחָה רַבָּה.

הָאָבִיב הֶחָבִיב

בְּכָל מָקוֹם כָּאן מִסָבִיב.

פַּעַם חַמִים וּפַעַם קָרִיר .

רֵיחַ פְּרִיחָה בָּאֲוִיר.

הַשֶמֶש זוֹרַחַת  בִּשְמֵי הַתְכֶלֶת.

מַה נָעִים בַּשָׂדוֹת וּבַחֻרְשוֹת לָלֶכֶת.

רוּחַ נְעִימָה וְשֶמֶש  מְלַטֶפֶת

וּדְבוֹרָה צוּף מִפֶּרַח אוֹסֶפֶת.

אֶת הָאַף לַאֲוִיר לַחֲשׂוֹף
וְנִחוֹחוֹת הַפְּרִיחָה עָמוֹק לִשְאוֹף
בְּמַרְאֶה הַפְּרִיחָה עֵינֵינוּ יִגְמְעוּ לְרְוָיָה
ועוֹנַת הָאָבִיב בְּכָל פִּנָה תַּעֲנִיק לָנוּ חֲוָיָה.