בוקר נפלא

בוקר נפלא.

 מאת זיגי בר-אור

 בבוקר קמנו ושתינו קפה

ולפתע פנתה אלי ושאלה יפה:

"תגיד זיגוש, אתה נשוי ?"

מאיפה לקחה בבוקר כזו פצצה

לשאול אותי כזאת שאלה?

עניתי שאני כבר לא זוכר

זה היה לפני 40 שנה ויותר,

היא צחקקה ואמרה בטון עליז:

רק רציתי אותך קצת להרגיז,

כדי שמצפונך יפצה אותי במעשה

כאן על השולחן בו שתינו קפה,

אתה חושב שלא ידעתי כבר בערב

שאתה חשבת שמצאת לך טרף,

שתפסת גרושה אתמול בערב ?

הרי אתה שובב, נשוי כבר ממזמן,

אבל אני דווקא אוהבת שובב כזה

שיודע לשחק את הגרוש המדוכא.

אחרי זה ביקשה שאסדר לה הצמות,

לקלוע אותן מאחור שיהיו צפופות,

לבשה סוף-סוף את שמלתה,

מרחה איפור משך חצי שעה,

וריח של בושם נעים באפי עלה,

רק כעת ראיתי כמה היא יפה,

ועדיין הבוקר לא ידעתי את שמה.

"נו, עכשיו קח אותי לאיזה מקום יפה"

 לקחתי, אכלנו ארוחת בוקר בבית-קפה,

וכאן הגיע העת ושאלתי את שמה

"שמי צילה ושם בעלי אהרון."

פרצתי בצחוק, 1:0 לטובתה.