סיפורים

בודפשט

אומרים שהחיים שלנו מספקים לנו את הדרמות הכי טובות וכזה אני- בחור ששונא שגרה.
אז אחרי לופ אין- סופי שנכנסתי אליו הייתי צריך לעצור את זה.
 בפעם האחרונה שנכנסתי לשגרה הייתי חייב לעצור את זה והיא נשברה אחרי יורוטריפ מטורף עם חבר שלי ואשתו.
זה היה בדיוק כשהתפטרתי מהעבודה והיו לי כמה חלומות להגשים.
שם הכרתי כמה בחורות, שם הייתי בחופש אמיתי, שם לא ספרתי רגעי אושר.
 התחנה הסופית ביורוטריפ ההוא הייתה בודפשט, עיר שהתאהבתי בה כל רגע מחדש, עיר שבה ביקרתי במועדון הכי פסיכי בעולם לטעמי, עיר שבה הכרתי שלוש בחורות בערב שלא יצא לי מהזיכרון ושבהמשכו, כתבתי את הפרק הראשון של הספר שלי.
ועכשיו, הגיעו מים עד נפש .
 הלימודים, העומס, והכי חשוב- הקשרים המיותרים שנכנסתי אליהם פשוט הובילו אותי לשלוח הודעה לסילבי ולהגיד "אני בא".
 זה הפתיע גם אותי אבל ברגע שהיא ענתה ואמרה לי שהיא כבר מחכה התחלתי להבין שזה מה שאני צריך עכשיו- מישהי שתחכה.
אני לא יודע מה יקרה.
 אולי אני אתחיל לכתוב את ספר ההמשך, אולי אני אתאהב, אולי אני אעשה בטן גב בקור הזה של אירופה ואולי פשוט סתם ככה, כלום לא יקרה.
 החיים, כמו שאמר מישהו חכם פעם, ממשיכים, ואני מניח שזה רק אומר שגם ההמשך יבוא.
 בודפשט- נתראה!

תגובות

גלי צבי-ויס / נקודת מפנה / 17/12/2016 06:29
אלכס מילמן / פעם שניה שאהיה בחו"ל ב� / 17/12/2016 22:47
יום טוב צבי / לעצור את הלופ / 17/12/2016 07:54