אני והילדה שבי / גליה א.א - לבמת הדיון של נורית וגלי היקרות

אני והילדה שבי / גליה א.א

‏04/11/2016

יצאתי לעפרים* לשוח

אדמה רטובה קיבלה פניי

ריח רענן וטרי עלה באפי

האדמה התכהתה 

בעקבות הטיפות שליטפוה, 

פתחה רגביה לטל ומטר.

התיישבתי לנוח בצל צמרת

מתחתיה האדמה הבהיקה

יבשה לא קיבלה עדיין מנתה

גבי נשען על גזע איתן

עצמתי עיניי לנוח.

באתי אלי

בשדה עשב ירוק

בקול צחוק ודילוג

בין עיזים מקפצות

פועות עם זקנים לבנים.

פקחתי עיניים לוּ

יכולתי לחיות בשנית 

חיבוק אב ואם 

נעורי כה אהבתי 

בינתיים נשארתי

מהם כמעט מיותמת

ילדי ונכדי מחבקת

ילדי אלה אוצרי 

הם חום ליבי הפועם

הם כול עתידי עלי אדמות

בהם אני מחובקת.

עפרים* = רבים של עפר                                                        

                                                       כול הזכויות שמורות למחברת