מתוך באר הבדידות

                                        מִתּוֹךְ בְּאֵר  הַבְּדִידוּת

נסים  פרנקו

בְּכָל לַיְלָה עוֹטֵף הַחֲלוֹם

אֶת מַר בְּדִידוּתֵךְ

כְּנָפַיִם רַכּוֹת לוֹקְחוֹת אוֹתָךְ

לְאֶרֶץ זָרָה

אֵינֵךְ יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר קֶצֶב

נְשִׁימָה סְדִירָה

אַל תֶּחְדְּלִי לְרֶגַע לַחְלֹום עַד

לְבוֹא הַשַּׁחַר

הַמְּתִיקוּת אֵלֶיהָ שָׁאַפְתְּ

מְלַוָּה אוֹתָךְ

שׂוֹחָה בְּעוֹלָם שֶׁל מִּשְׁאָלוֹת

זֶה הַנּוֹכְחִי

נִשֵּׂאת אַתְּ אֶל עוֹלָם הַתְּמוּרָה

אֶל הַהַשְׁלָמָה

תְּחוּשׁוֹת רוֹגַע בְּתוֹךְ עֲטִיפָה

אַתְּ כֹּה מוּגֶנֶת

וְאֵין שׁוּם גּוֹרֵם אֲשֶׁר יַחְדּוֹר

אֶל תּוֹךְ בּוּעָתֵךְ

וְאָז נִפְרָשׂוֹת  הַכְּנָפַייִם

יֵשׁ  אוֹר בַּחַלּוֹן

וְאַתְּ מְרִימָה עַפְעַפַּייִם

בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם

שׁוּב קָמָה לִנְעוֹל אֶת הַדֶּלֶת

הוּא לֹא שָׁב הַיּוֹם.