הַדָּבָר

חָשַׁבְתִּי שֶׁהַכֹּל נִגְמַר, אַךְ כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ אֶתְמוֹל עִם הַדָּבָר -

הַכֹּל חָזַר.

הַמִּדְבָּר הַלָּבָן, הַזָּקֵן הַמַּזְהִיר מִפְּנֵי חֻרְבָּן, וְהַתַּאֲוָה הַפּוֹעֶמֶת

כְּמוֹ סַרְטָן.

הָיִינוּ יְדִידִים, אוֹיְבִים, אֲסוּרִים וּרְעֵבִים, יָדַעְנוּ אֲהוּבוֹת וְחוֹרָפִים.

הַמַּסָּע הַנּוֹרָא לִשְׂפַת הַנָּהָר, טַעַם הַמַּיִם הַמַּר, הַמַּכְרִיעַ כָּל בָּשָׂר.

וְהַמִּרְדָּף אַחֲרֵי הַדָּבָר - תָּלוּי כָּעֵת מִשְּׂפָתֶיךָ כְּעַכְבָּר,

כְּעֶרְגָּה לְלַיְלָה קַר.

הִכִּיתָ בִּי לְלֹא רֶחֶם, עָשִׂיתָ אוֹתִי גִּדֵּם, שֶׁבֶר הֶלֶךְ מְדַמֵּם.

אֲנִי חַי בְּעִיר בַּרְזֶל, נָע מֵצֵל אֶל צֵל, גַּם הַשֵּׁנָה,

טַעֲמַהּ תָּפֵל.

וְהִנֵּה אַתָּה כָּאן, מְשׁוֹטֵט בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, חֲשַׁאי

כְּזָנָב שָׂטָן.

מָה בָּאתָ לְחַפֵּשׂ? לִרְאוֹת אוֹתִי גּוֹסֵס? לְנוֹפֵף בְּנִצְחוֹנְךָ כְּנֵס?

פָּנֶיךָ כְּמוֹ מַסֵּכָה, שֶׁאִם תָּסִיר בִּמְשִׁיכָה, תִּתְגַּלֶה

רַק חֲשֵׁכָה.

וְאוּלַי עֲלַי לוֹמַר לְךָ תּוֹדָה? לִשְׂמֹחַ בְּנַפְשִׁי הָאֲבוּדָה,

בְּצֶלֶם מְשֻׁגָּע.

אֲנִי צוֹפֶה בְּךָ מִן הַחַלּוֹן, טָרוּף עַד עִלָּפוֹן, כְּמוֹ סַכִּין

עַל הַגָּרוֹן.

אוּלַי אֻכַל לִתְבֹּעַ מִמְּךָ אֶת הַדָּבָר, כְּשֶׁאַתָּה בְּעִיר נֵכַר,

נִצְחוֹנְךָ עָקָר.

אֲנִי יוֹצֵא בַּעֲלָטָה, הַיָּרֵחַ עָטוּף לְסוּטָה, וַאֲנִי -

תְּשׁוּקָה סוֹטָה.

אַךְ בְּגָדֶיךָ רֵיקִים, בְּשָׁרָךְ טֶרֶף לַחֲרָקִים, כָּל שֶׁהָיִיתָ

נִפְלַט כְּקִיא.

לֹא נוֹתָר מִמְּךָ דָּבָר, רַק הֶבֶל רוּחַ קַר, הַדָּבָר

אוֹתְךָ גָּמַר.

וְכָעֵת הוּא בְּיָדִי, אָפֵל כְּעוֹר סוֹדִי, וְסוֹגֵר

עַל עֲתִידִי.