במחסן ילדותי

הצד הרגיש שבך הוא בכלל דומיננטי. הוא זה שיוצר את השירה הנפלאה שלך, הרגישות שלך לבני אדם, אך גם מעלה דמעות בעיניים.

לא אחת, מורה יכול לומר דברים נוראיים, כאלה שאינם במקומם והם נחרטים בנו למשך שנים. והנה את אוחזת במחברת הזו היפה כל כך, ונזכרת בכאב בדברים חסרי הטקט של המורה הזה. מזל שלא הצליח לסרס את הכתיבה שבך. רווח נקי שלי.

המחברת המעלה זכרונות

את לבך שמת בתוך הדפים

כל כך הרבה רגש היה טמון בה

ומורה חסר רגש בהבל פה מחץ את לבה של הילדה של אז

את הכאב ההוא אינך יכולה להסיר

הוא עדיין בוער בתוכך

טוב שלא שרפת את המחברת

כי המחברת ההיא זו את.