שיר השבוע - צִפֳּרֵי הַשִּׁיר

                                              צִפֳּרֵי הַשִּׁיר

צִפֳּרֵי הַשִּׁיר

הִפְרִיחוּ מִילּוֹתַיו אֶל עַל

עָבִים לְבָנִים הֵשִׁיטוּ אוֹתָן

אֶל יַם הַבַּקָּשׁוֹת הַצָּלוּל

אֲשֶׁר אֵין לוֹ מִדָּה  וְעוֹמֶק.

נְהִיּוֹת מְעֻרְטָלוֹת וְנוֹקְבוֹת

שֶׁאוֹתָן מַכִּיר הוּא מֵאָז קִיּוּמוֹ

נִיתַּן לִרְאוֹתָן עֲקוּדּוֹת

לְאֶבֶן תְּהוֹמִית

בְּעָמְקָן שֶׁל מְצוּלוֹת רוֹגְעוֹת.

יֵשׁ בָּהֵן תְּמִימוֹת , וְיֵשׁ חֲרִיגוֹת

מֵהֶן נִסְתָּרוֹת וּמֵהֶן הַתּוֹבְעוֹת

צִפֳּרֵי הַשִּׁיר שָׁבוֹת מִדֵּי שַׁחַר

מְייַחֲלוֹת מִילּוֹתָיו בְּתָכְנָן הַקָּבוּעַ

וַאֲשֶׁר מוּגָּשׁוֹת לָהֵן בְּחֵן וּבְשִׁיר

אֶת הַלַּחַן יוֹצְרוֹת הֵן לְבַדָּן

לְדִיּוּק כְּמִיהוֹתָיו מִבֵּין נֵדֵי

הַמַּעֲצוֹרִים שֶׁל חַיָּיו

הַנּוֹעֲלִים בְּפָנָיו דְּרוֹרוֹ הֶעָצוּר -

מַשָּׂאָן  אֵינוֹ מַכְבִּיד עַל

הַשְׁלִיחוֹת הַזְּרִיזוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת לַעֵיל

תּוֹךְ כְּדֵי מְעוֹפָן אֶת הַמִּלִּים אֶל

תּוֹךְ עַנְנֵי הַצֶּמֶר הַלְּבָנִים

הַמְּשִׁיטִים אֶת נֶהִיּוֹת נַפְשׁוֹ

זֶה שָׁנִים... עַד עֶצֶם

הַיּוֹם הַזֶּה -

בְּאֵין מַאֲמָר חוֹזֵר.