מ ו ס ר ו ת

                           מוֹסְרוֹת

נסים  פרנקו

לְהָסִיר אֶת הַקּוֹחַ

לִשְׁתּוֹק זֶה לָתֵּת לִשְׁכּוֹחַ

לִזְעוֹק זוּ צָרוּת מֹחַ

וּמַה אָז? כְּשֶׁאֵין לְאָן לִבְרוֹחַ?

לִיצוֹר כּוֹחַ לָרָצוֹן

לְהַתְמִיד לְּאַחַר כִּשָּׁלוֹן

לֶאֱנוֹס אֶת הַצִּידּוּק לַקִיוּם

גַּם אִם מַצִיק אֵיזֶה מוּם

תְּשׁוּקָה דָּחַק מִזֶּה זְמַן רַב

בְּאֵין פּוּרְקַן זֶה מְאֹד כָּאַב

אֶת כִּישְׁרוֹנוֹ דָּאַג לְהַפְנִים

וּבַלֵילוֹת שָׁכַב לֹא עֵר וְלֹא נִים

עִם שַׁחַר מוּזָר שֶׁהֵצִיץ מִן הַשְּׁחוֹר

רָץ לָחוֹף אֶל קַו הַמַּיִם

מִבְּלִי הַבֵּט יוֹתֵר לְאָחוֹר

מִבְּלִי לִחְיוֹת עוֹד בַּשּׁוּלַיִם

הַיָּם נָסַךְ בּוֹ דּוֹק שָׁלְוָּה

כּוֹכָב סִמֵּן לוֹ מַטָּרָה

הַפּוּר זִמֵּן לוֹ אַהֲבָה

וְאָז יָשַׁב

לְעַכֵּל תּוֹרָה.