השקיעה

הַשְּקִיעָה/ עידית אורדן©

מִבַּעַד לַחַלוֹן מַבִּיטָה

וְרוֹאָה כֵּיצָד  קַרְנֵי אוֹר הַשְּקִיעָה

מִשְתַקְפוֹת  בַּחֲלוֹנוֹת הַבַּתִים

כְּמוֹ נִדְלְקוּ פַּנָסִים מִתוֹךְ הַחַלוֹנוֹת.

הַשֶּמֶש  הָעֲגֻלָה וַהָאֲדֻמָה 

אַט אַט קְטֵנָה וּנְמוֹגָה בָּאוֹפֶק

בְּטֶרֶם שְקִיעָתָהּ צוֹבַעַת הַשֶּמֶש בְּמִכְחוֹלָה

אֶת הַשָּמַיִים בִּגְוָנִים שֶל אָדֹם כְּמַעֲשֶׂה אָמָן.

עִם רֶדֶת הָעֶרֶב  מֵאִיר אוֹר  הַיָּרֵחַ

זוֹרֵחַ הוּא מֵאוֹרָהּ שֶל הַשֶּמֶש

זוֹרֶה הִילַת אוֹר לָבָן בְּמַעְגָל  סְבִיבוֹ

וְהַכּוֹכָבִים הַמְנַצְנְצִים  מְקַשְּטִים  אֶת הַשָּמַיִם .

...............................................

אָכֵן שְקִיעַת הָחַמָה יָפָה  וּמַרְהִיבָה

רַבִּים הִיא  בִּצְבָעֵיהָ מַלְהִיבָה

אַךְ יֵש שְקִיעָה שֶל בְּרִיאוּת וָרֶגֶש שֶאֵינָה כְּלָל יָפָה

שֶאֶת הָאָדָם בָּאַכְזָרִיוּת מַתְקִיפָה

וְזאֹת שְקִיעָה שֶבְּהֶחְלֶט עַל שִׂמְחַת הָאָדָם מְעִיבָה.

..............................................

מִבַּעַד לַחַלוֹנִי  שְקִיעַת חַמָה נִפְלָאָה

מִשְתַּקְּפוֹת בַּחַלוֹנוֹת, קַרְנֶיהָ

צוֹבַעַת בִּגְוָנֵי הָאָדֹם  יָם וְשָמַיִם.

18/6/2016