שירים

"שאגת האריות"/בנת ג'בל, הקרב

באו האריות בשעה שהצל נמוג
למקום בו להם ציפו הצבועים ללעוג.
חפצו אוכלי הפגרים, עליהם להערים.
אך כדרך ארץ, אזרו הם את שארית המרץ
וכדרך עולם, נלחמו האריות בכל מאודם.

בלב שלם ובעיניים שבורות
פרצו בשאגה, שאגת האריות.

התרוממו המוטלים אל על, כמו שטו בים סוער.
לאחור פסעו כולם, לשמע ההד החוזר
צוחקים היו הצבועים,
גם שרובם על הקרקע רבצו.
כדרך טבעם, ללעוג לאריות הם רצו

תגובות