שירים

האומן

האומן/לבעקרב
 
זה זורם בגוף
זה גורם לעוף,
שטף המילים הזועקות
לפרוץ הן רוצות.

 דבר לא עוצר
אין לזאת הסבר,
וכל המעכב
גורם לכאב.

דמות אישה באבן
לאזמל יד מושטת,
יופי הקימורים
נתזי שיש נתזים.

דבר לא יעצור
עד שהצורך יעבור,
להעביר לאבן הקרה
חום ועוצמת נערה,
כל נתז חד יותז
חותך הדם זב.

כחול השמים
צבע אש לב ואור,
לא נותר לצייר בלבד
 לעלות להבה על הבד.

ערבוב של צבעים
כלים ומכחולים,
לצאת לקרב עם הטבע
להשתמש בעוצמת הצבע,
שילוב של אורות וזרמים
לרשום בזיעה רישומים.

בעת הזמנים
ייסורי אומן משתלטים
גופו ומוחו מהעולם מתנתקים,
אין סכרים למפל היצירה,
כאב , זעה ודם
ילוו יצירות האדם.

תגובות