הקול הפנימי

הַקּוֹל הַפְּנִימִי

נסים  פרנקו

קוֹלוֹ הַפְּנִימִי לוֹחֵשׁ לוֹ

כִּי אַתְּ שָׁם מַאֲזִינָה

יוֹשְׁבָה בֵּינוֹת מֵצָרִים

כְּלוּאָה בְּבוּעַת נִבְדָלוּת

בּוֹחֶלֶת בִּמְצִיאוּת מָרָה

בְּאֵין מוֹצָא לַהֲגִיג

חוֹשְׁבָהּ וּבוֹהָה בֶּאֱלֶם

וְאֵין יוֹדֵעַ לִבֵּךְ

לוּ אַךְ שָׁבַר בָּךְ גֶלֶף

נִגְלָה הָיָה מֵיטַבֵךְ.

זֶה שֶׁחָמַק לִפְנֵי שָׁנִים

נָטַע בָּךְ בְּדִידוּתֵךְ

לוּ רַק לִיטַפְתְּ הַפָּנִים

שֶׁנָשַׁקְתְּ בְּנַעֲרוּתֵךְ

וְהַגּוֹרָל אֵינוֹ חָדֵל לִדְקוֹר

וְהַיָּמִים כִרְבָב בְּחַיַיִךְ

שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל חַיֵּי כְּפוֹר

חָרְצוּ בְּזָדוֹן פָּנַיִךְ

מִדֵּי פַעַם לוֹחֵשׁ לָךְ קוֹלוֹ

שֶׁנּוֹטֵעַ נוֹעַם לְאָזְנָיִךְ

בְּיוֹדְעֵךְ הֵיטֵב מִשְׁאַלוֹ

אַף שֶׁאֵינוֹ נִרְאָה לְעֵינַיִךְ

וְהַתִקְוָּה דוֹגֶרֶּת בַּנְּשָׁמָה

וְהַחַיִּים חוֹלְפִים לְיָדֵךְ

עַד בּוֹא הַדֶּרֶךְ אֶל תוּמָה

שֶׁמָא יִהְיֶה לְצִדֵךְ

וְאַתְּ

מַמְתִּינָה ?!