***

שִׁירִי הִתְנַבְּאִי רוּחַ הֲוָיָה קוֹסְמִית מְטֹרֶפֶת,

קוֹלוֹ שֶׁל הֲמוֹן מְשֻׁלְהָב צָרוּד בִּגְרוֹנֵךְ,

עֲסִיס הָאֲדָמָה וּתְשׁוּקָתָהּ נוֹטֵף מִשָּׁדָיךְ.

 

הִלְכִי טְרוּפוֹת דַּעַת !

בְּפָנִים שְׂרוּטוֹת עַד זוֹב דָּם

דַּבְּרִי מִלִּים חֲסֵרוֹת חַסְרוֹת הֶקְשֵׁר וּפֵשֶׁר.

 

אִמְרִי - הַאִם חַיֵּינוּ - רְאוּיִים הֵם

בְּלֹא עֲרִיכָה, הגהות, וַעֲבוֹדַת סְדָר מֻקפֶדֶת.

הַיֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְרֶצֶף מִלִּים סְדוּרוֹת בְּדַּף מַלְבִּין,

לְמַחֲווֹת שָׂפָה הַפּוֹרְטוֹת קוֹרוֹת תְּשׁוּקָה חַסְרַת מָנוֹחַ

 לְלִירִיקָה חִידָתִית חֲסֵרַת שַׁחַר.

 

אַחַר נִלְגֹּם מִן הַיַּיִן שֶׁגּוֹנוֹ דַּם דְּרָקוֹן אָפֵל

וְנִשְׁקַע בְּהִרְהוּרִים מֶטַפִיסִייִם.

הַזְּמָן הָאֲמִתִּי:

הַמַּיִם, הָאֲוִיר, הַפּלַנֶטוֹת שְׁמִסָּבִיב -

יְנַסּוּ לוֹמַר לָנוּ דְּבַר מַה מְנַחֵם

בַּהוּמוֹר הַמְּשֻׁגָּע

שֶׁיֵּשׁ לַדְּבָרִים הָעַתִּיקִים בַּיְּקוּם.

אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא נַקְשִׁיב.

 

לְאַט לְאַט אָבָק יְכַסֶּה אוֹתָנוּ

וַאֲנַחְנוּ נִשָּׁכַח מֵאוֹת שָׁנִים.

עַד יָבוֹא גֶּשֶׁם וְנִתְעוֹרֵר מְבֹעָתִים,

נִתְנַעֵר כְּמוֹ פְּקָעוֹת בַּאֲדָמָה,

וְלֹא נִזְכֹּר אֵלָא תּוּגָה חַסְרַת פֵּשֶׁר.

עֲסִיס הָאֲדָמָה הַדָּבִיק כַּזֶּרַע יְאַסֵּף אֶל חִיקֵנוּ

וְאָז נָבִין סוֹף סוֹף – וְנִצחַק.