חזרה ליצירות
שירים

הלוואי, לבמת הדיון של גליה, 27.10.16

צביה | (27/10/2016 11:51) | 78 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
להיות שם תמיד עם יד מכוונת
לעמוד מן הצד, ובדרך מעודנת
להיזהר שלא להיות (כמו שהם אומרים...) את המוח טוחנת
לנסות להיות אימא מאוזנת

אף פעם לא להסיר את המבט
אבל בלי שירגישו, כמו לוליין או אקרובט
ולא לשכוח לתת לשתיל הזה שרק נבט
לפרוח כשקד בחודש שבט

לדעת מתי להתערב, ובעיקר מתי לא לומר דבר
לזכור שהוא כבר לא התינוק הקטנטן שהיה בעבר
לראות אותו נופל וקם, ואף פעם לא נשבר
כי נטעת בו אמונה, וכוח, ואון מוגבר

כי היית שם תמיד עם יד מלטפת
ובשמונים טון של אהבה היית אותו עוטפת
ושמרת עליו כעל יהלום בכספת
ולא שכחת להיות שם תמיד, ועל צעדיו מַשׁקֶפֶת

וידעת לא לעבור את הגבול הדק
שבין להיות מכוונת, לבין לתת לו חלילה לחוש מחנק
ובמערכת המופלאה הזו לא נתת לשום דבר להיות נסדק
כי ידעת את המידה, ממש במדויק.

תגובות

נורית ליברמן / מתי להתערב, ובעיקר מתי לא לומר דבר / 27/10/2016 12:44
גלי צבי-ויס / לוליינית של החיים / 27/10/2016 14:47
יום טוב צבי / על חבל דק / 28/10/2016 08:21
גליה אזולאי / צביה, זו הדרך הנכונה י� / 28/10/2016 21:12
חזרה ליצירות