כּוֹכָב לֹא כָּבָה /  נסים פרנקו

נוֹסֵק אֶל הַנִּשְׂגָּב… מִתְעַכֵּב

שׁוֹכֵב עַל הַגַּב

בֵּין כּוֹכָב לְכוֹכָב מִשְׁתַּלֵּב

חָשׁ מְאֹד נִלְבָּב

דּוֹאֶה עַל הַחֵשֶׁק בְּסִפּוּק

טוֹבֵל בַּמֵּיטָב

וְאִם פַּעַם חָלַם הוּא פִּכְפּוּךְ

כָּעֵת הוּא נִרְטַב –

הֵי , הֵי , דִּמְיוֹן פָּרוּעַ מָתוֹק

נִכַּר בּוֹ תָּמִיד

פַּעַם לִזְעֹק וּפַעַם לִשְׁתֹּק

יָדַע לְהַתְמִיד.

עָנָן אָפֹר לֹא הִקְדִּיר פָּנָיו

וְהַיָּם נִרְגַּע

שׁוּב נִשְׁלַח מַבָּטוֹ לְפָנָיו

אַךְ לִרְאוֹת נִמְנָע

כּוֹכָב אֶל כּוֹכָב נָתַן חִיּוּךְ

וּשְׁנֵיהֶם , לִטּוּף

חָשׁ הֵיטֵב אֶת עָצְמַת הַשִּׁיּוּךְ

וּבְאוֹר שָׁטוּף –

שֶׁמֶשׁ הֵאִיר לָעוֹלָם פָּנָיו

דִּמְיוֹנוֹ תָּבַע

תְּכוֹל שֶׁל רָקִיעַ לְלֹא רְבָב

כּוֹכַב אָשְׁרוֹ

לֹא כָּבָה.