שירים

הימים שיבואו



הימים שיבואו, כך היה מר גי מהרהר 

עמוק בתוכו פנימה, מתבונן מסביבו -

הסערה משום מה טרם חלפה:

 הימים שיבואו לא יהא 

בהם את שהיטיב עמו עולמו

 מאז שנוהג היה לפסע 

בנעליו המבריקות

 מעדנות בלב השורות

 עתירות החשק של הנשים

והגופות, וענני הבושם שאין
 
ריחם אופף אותו עוד,

 מחמת שהחליט לא

לבוא יותר בקהל הנלוז משהו

 של אותה ריקנות מגונדרת,

בעת שגופו מהלך נטול כל מסה ,

 משקל גולמי של איש חושב

והרי הוא יודע את אשר

יכמירו איתו הלילות באותו

 דו שיח אבוד

ובלתי נמנע,

 ולא יבואו לאחריהם כל שאמור

היה לבוא -

בתכנוניו,במעשי הקסמים

שחשב לרקוח. 

 משהו כמו 

צדפים ההולכים אל הים.

 והרשות אינה נתונה.




תגובות