חזרה ליצירות
סיפורים

ניפגש בעולם הבא

טל טמפיה גלברד | (04/09/2006 19:02) | 139 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
אני לבד בעולם הזה,בלי אף אחד,אני לבד.
כולם עזבו אותי,זה תמיד היה צפוי שמתישהו זה יקרה,אני מנסה להמשיך עם חיי,אך הכאב והבדידות נשארים אותו דבר,הם אף פעם לא מצטמקים אלא רק להפך,הם גדלים.
הם גדלים כמו ילדים,שיושבים לך על הוריד,לא,אולי הכינוי של הילדים לא היה מתאים.
הם כמו קרציות שמזיקות עוד ועד ופוגעות,בזו אחד זו הם גדלות,והנזק מתרחב למימדים עצומים.
טוב אז אני אספר לכם על חיי,אני מתחת לקו העוני,מה חדש?
השרי ממשלה המזוינים האלה,שמקצצים עוד ועד,לוקחים לעצמם כסף גונבים מאיתנו!.
והנה,חלק מהאנשים מגיעים למצב שאני נמצא בו כעת,עני,חסר בית,בטח שגם חסר רכוש.
לא אמרתי לכם,עדיין,את שורת המחץ שלי למכתב הזה שאני כותב,אני חולה במחלה סופנית,וכמו שכבר אמרתי אני עני.
ועני פירושו של דבר,בלי כסף לממן תרופות או,כל דברים אחרים שעולים על הדעת.
לא,בבקשה לא,אל תבכו עליי,אתם בקושי מכירים אותי,אל תבכו,רק תעבירו את המכתב,הלאה בסולם המעמדות והדרגות,עד שלבסוף,הוא יגיע לשרים ולחברי כנסת,ואף אולי לנשיא ולראש הממשלה.
אני לא בטוח אם המכתב הזה ישנה משהו,אבל לפחות אני אוכל להגיד,"הנה ניסיתי".
כשאני חושב על המוות,ואני מנסה לחשוב מה אנו יודעים עליו,אני תמיד נשאר באותה הרגשה ותחושה,שאנחנו לא יודעים עליו מספיק.
המוות הוא מיסתורי בעיניי,ובעיני כל.
אני חושב שאני אצעד אל הלא נודע לבד.
אני נפרד מהחיים האלה,ולא,אני לא מנסה חס וחלילה להתאבד,פשוט המחלה תיקח אותי לפני שבכלל אנסה,ותנצח בסופו של דבר.
אני לא יודע מה לרשום כעת,ארשום לכם בה ביי?!
הרי אתם בקושי מכירים אותי וזה לא מתאים לנימה של מכתב כזה.
אני יודע,אני אאחל לכם את כל הטוב שבעולם שיכול להיות,ואז אני אוסיף לומר שניפגש בעולם הבא.
 
ממני:אלמוני שמתחת לקו העוני
 
 

תגובות

חזרה ליצירות