גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת (שלמה ארצי) / רונן

גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת (שלמה ארצי) / רונן

גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת

זה היה בדיוק לפני שהשבת נכנסת

ברגעים האלה בהן הנשמה קורסת

עיר מקלט, מיפלט כשאת כועסת

מדליק סיגריה, בוהה, גלמוד

משענת קנה רצוץ – מעקה חלוד

מהות החיים זה דבר  רדוד

עוד שניה והוא כבר אבוד

צוהרי שקיעה חורכים שמיים

מרכבות שכינה מרחפות

פעורות תפילה נושאות כפיים

את נשמתו הנקובה מלטפות

משק מלאכי מלכה כפרפרים

שקופים, חיוורים ובלי צבעים

זה לא זמנם של אחרים

תאום בריאה בך לכמה רגעים

סולמות של בדולח מעשה שטן

מתנפצים לרסיסים באיבחת הצליל

לבוש שני ובפשתן  זהו לך חתן

בסון של שמש ירח בדיל

צריחה של תוף יבכת חליל

כבת לילית פה להעליל

העין הפקוחה בגוון חציל

בך שולחת נקמת אביון רוטן על שביל

בכּוּתְנת ענן מתכרבלות מפלצות הנפש

כביצות צחורות המהבילות ורדי תקוה

טפרי עינים נאחזים בכל פתיל של רגש

בזוית העין גם האלוהים נכוה

בחריץ המביוס הרוטט

כאב בציר שתיקה של ים

קרח מר את ליבך לוהט

הזמן כבר מת או סתם נרדם

זה רק חלום שאת זכרונך חורט

אולי חזיון או שמא להדם

גבר הלך לאיבוד דרך מרפסת

שניה לפני שגם את נכנסת

זה לא רק בגלל שאת כועסת

זה ככה כשהנשמה קורסת

ואותך הוא כל כך טוב מכיר

שלא יכול אפילו להסביר