הרכבת למדריד (שיר #2)

ב.

אַהֲבָתֵנוּ אֵינֶנָּה אֶלָּא חַיָּל כּוּשִׁי מְנַגֵּן בְּמַפּוּחִית פֶּה בְּסֶרֶט הוֹלִיבוּדִי יָשָׁן.

אֲהָבֵי אוֹתִי הַלַּיְלָה - חָזָק, בְּלִי חֲצִיצָה, כְּמוֹ שֶׁרַק אַתְּ יוֹדַעַת לֶאֱהֹב:

בְּשִׁנַּיִם חֲשׂוּפוֹת, בְּצִפָּרְנִים קָשׁוֹת, בְּלָשׁוֹן הַמִּתְדַּפֶּקֶת - כְּמוֹ רְעִידַת אֲדָמָה.

אֶהֱבִי אוֹתִי עַכְשָׁו - כִּי כְּבָר שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה - אַתְּ יוֹדַעַת, וּמָחָר יֵשׁ לִי מִשְׁמֶרֶת,

קְחִי אוֹתִי אֶל הַגֵּיהִנֹּם שֶׁבַּשִּׁכְחָה.

סֻלָּמוֹת סֻלָּמוֹת אָנוּ עוֹלִים וְיוֹרְדִים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּקֶצֶב מוֹנוֹטוֹנִי.

כְּפוּתִים זֶה לְזוֹ בַּטֶּקֶס חָסַר פֵּשֶׁר שֶׁל תְּשׁוּקָה עֲיֵפָה.

לִפְעָמִים כְּשֶׁאַתְּ מְנִיחָה רֹאשְׁךָ עַל בִּטְנֵי,

וְאֶצְבְּעוֹתַי מְצַיְּרוֹת עַל פָּנַיִךְ נְמָשִׁים וּקְמָטִים,

אֲנִי מַבִּיט בַּחֲשֵׁכָה הַמִּתְעַבָּה מַעֲלֵנוּ - כְּמוֹ הַחוֹר שֶׁבָּאוֹזוֹן,

חוֹשֵׁב עַל בְּדִידוּתָהּ שֶׁל הַסִּיגַרְיָה הַנִּשְׂרֶפֶת בַּמַּאֲפֵרָה בְּלִי תַּכְלִית,

כְּמוֹ הַחַיִּים שֶׁלַנוּ בְּעֵרֶךְ ...