חזרה ליצירות
שירים

חֶבְלֵי לֵידָה

נסים פרנקו | (12/12/2014 00:00) | 89 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
שָׁם, בְּצֵל עֲצֵי אַלּוֹן, בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט הַמְּלַטֵּף, בֵּין הַיָרוֹק לַתְּכוֹל
 
בֵּין אֲשֶׁר קַייָּם, לְבֵין הַתִּקְווֹת, עוֹלוֹת מִתּוֹךְ הֶעָבָר הַמִּלִּים הַיּוֹתֵר
 
יָפוֹת שֶׁחָבְרוּ בְּמֹחָם הַמְּרַחֵף וּבְנַפְשָׁם הַדּוֹאָה, שֶׁל כּוֹתְבֵי הַשִּׁירָה.
 
שָׁם, יַעֲלוּ לְהִיגָּאֵל הֲגִיגִים מֻפְשָׁטִים, אוֹדוֹת מַשְׁמָעוּתָם שֶׁל דְּבָרִים
 
הַהוֹפְכִים לַהָוָּיָּה, לְפֶתַח הַהַכָּרָה, אֲשֶׁר נוֹתֶנֶת בִּיטּוּי בְּמִלִּים צְרוּפוֹת
 
שֶׁנּוֹגְעוֹת בָּעֹמֶק.
 
וְהַמָּקוֹם אֵלֶיךָ שָׂח, הָאִילָן וְהַמַּיִם, הָאֲבָנִים הַקָּרוֹת, וּצְעִיף הַשֶּׁקֶט.
 
אֵינְךָ מָשׁ. נוֹטֶה לְהִיבָּלַע אֶל תּוֹךְ דִּמְיוֹן , הַיּוֹצֵר מַצָּבִים שֶׁעַיִן לֹא
 
תִּרְאֶה, וְיָד לא תָּחוּשׁ. וְהָרוּחַ נִשֵּׂאת אֶל הָעֵט, וְהַמִּלִּים נִבְחָרוֹת
 
בִּקְפִידָה לִכְדֵי מֵירַב הַדִּיּוּק, אוֹתוֹ דִּיּוּק שֶׁרַק הַדִּמְיוֹן יָכוֹל לִדְרוֹשׁ
 
וּלְבָטִים פּוֹקְדִים כָּל מִשְׁפָּט שֶׁנּוֹלָד, וְכִמְעַט כָּל מִלָּה לְבִיטּוּי.
 
וְהַהַשְׁרָאָה תָּנִיב שָׁם.
 
לְרֶגַע, נוֹסֵק הַדִּמְיוֹן וְצוֹלֵל, ּתְחוּשָׁה תְּחַלְחֵל, וְהַשֶּׁקֶט אֵינוֹ מְבַלְבֵּל.
 
הַהַשְׁרָאָה נוֹחֶתֶת… הָעֵט מַצִּיגָה אוֹצַר שֶׁל מִלִּים מְחֻשָּׁבוֹת, וְאָז
 
אוּלַי, אוּלַי אָז נוֹלַד שִׁיר, אֲשֶׁר אֵי-פַּעַם אֶת לִבּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ יָאִיר.
 
וּבְכָךְ יְתֻגְמַל שְׂכָרוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר, בַּזֹּאת טָמוּן הַמְּחִיר.
 
                                                                          

תגובות

חזרה ליצירות