עוצר בשביל להמשיך

הכבישים ריקים בבוקר

אני עוצר בתחנות מזדמנות

עוצר את עצמי בשביל להמשיך

ואז מביט על הנוף כמו לפני התקוות האחרונות

אצלי הימים קצרים

אצל אחרים הם נמשכים בלי סוף

אולי לא אגיע, אולי אגיע בסוף

רוצה לדעת מי יחכה לי ליד השער

כולם רוצים לרכב עם המלך

אני מדמם מנועים בשקט

כשהנוף מתחלף והזמן מתקצר

משהו בתוכי נאבק לעצור בשביל להמשיך  

לפעמים נדמה לי שכל מה שאנחנו עושים

זה גורפים שלג בזמן הסערה הגדולה

השלג נערם בגיל העמידה

ואז אנחנו מתחילים להחזיר את החובות לאט

עוצר את הרכב בתחנות מזדמנות

עומד חסר אונים מול השירים

הזמן לא חשוב , הרי אני אגיע לקרקעית

אגלה שם ששום דבר לא מוחלט כמו שחלמתי

אנשים באים , אנשים הולכים

רוכבים עם המלך

אני מדומם מנועים בשקט

בסוף כל התקוות הטובות נאבקות להישאר

אני עוצר בלי הפסקה, עוצר בשביל להמשיך

ליד הרחוב האחרון

לא יודע אם יש עוד מקום

אז עוצר את עצמי בלי מילים