השלולית+ הצלחנו (טובים השניים מן האחד)

שני חיבורים שכתבתי בכיתה ח',1986-87

השלולית:

היום התחיל לרדת גשם, ירדתי החוצה עם מעיל ומיהרתי ללכת לבית הספר. כשהגעתי לבית הספר ראיתי איזה תלמיד שנפל על שלולית של בוץ שחור והיה דומה לכושי סמבו.

'הצילו' קרא התלמיד ,אני טובע בבוץ'

מיד חיפשתי איזה חבל ומשכתי את התלמיד בכל כוחותיי עד שיצא מהבוץ, מלוכלך נורא אך בריא

ושלם...

הצלחנו:

אה, אח התנשפתי 'שוב זה לא יצליח'. זה כמה פעמים שאני מנסה להוציא את הסולם מהסלע. לא מזמן, בעקבות רעידת אדמה קטנה, נפל סלע על הסולם ולא הצלחתי להוציא את הסולם. 

'הפסקת אוכל' הודיע הפקח

הוצאתי חריץ גבינה ולחם מתיקי והתחלתי לאכול. הפקח סייר בין העובדים

'מה זה?!' צעק הפקח אליי 'תוציא מהר את הסולם מהסלע, אם לא, תשלם קנס'

התחלתי מיד בעבודה. פתאום ניגש אליי פרושקה ידידי והציע עזרה, יחד התחלנו להזיז את הסלע. לקחנו את הסולם והמשכנו בעבודתנו.

בסוף העבודה ניגש המעביד אליי ואמר 'בן חייל. מגיע לך תוספת שכר'

הצבעתי על פרושקה שעמד לא רחוק ממני ואמרתי:

'לו מגיע הכול כי הוא עזר לי

'לשניכם מגיע' אמר הפקח ומתן לכל אחד מאיתנו 10 ש"ח (שקל חדש)

טובים השניים מן האחד.