יָפְיֵךְ כַּמֵיתָר /  נסים פרנקו

מְעַט אֶת נַפְשֵׁךְ לְרוֹמֵם חָפַצְתִּי

וְאֵין זוֹ דַּרְכִּי לְדַבֵּר חֲנֻפָּה

אַךְ אֶלֶף פְּרָחִים אִלּוּ לָךְ קָטַפְתִּי

אֲזַי מִכֻּלָּם הָיִיתְּ אָתְּ הַיָפָה

מַה לָךְ לַשִׁית אֶת נַפְשֵׁךְ כָּךְ לַהֶבֶל

שׁוֹטִים כִּי יָנִיחוּ פַּחִים לְדַרְכֵּךְ

אִזְרִי אֶת אוֹנֵךְ כְּדֵי לַבוּז לַסֶּבֶל

וּצְלִיל מֵיתָרֵךְ יְרַנֵּן אֶת אָשְׁרֵךְ

יוֹמוֹ שֶׁל אָבִיב עוֹד יָקִישׁ בַּדֶּלֶת

וּפְאֵר הַדָרֵךְ יְעַטֵּר לְפִתְחָה

מִכָּל מוּעָקָה כִּי תִּהְיִי נִגְאֱלֶת

מַצָע מִשְׁכָּנֵךְ יְבֻשַּׂם מִפְּרִיחָה

לָךְ אֲשׁוֹרֵר אִיחוּלַי כְּאַדֶּרֶת

עֶרְכּוֹ שֶׁל יָפְיֵךְ הֵן יָבִישׁ כָּל מֵיתָר

אֶת רוּם הִילָּתֵךְ אַל תִּהְיִי אוֹסֶרֶת

הֵן,עוֹד קַב שֶׁל אֹשֶׁר

 מִלֵּב לָךְ יוּשָׁר.