יצירות אחרונות
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (2 תגובות)
לנה /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (8 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
שירים
הוא קיבל במה
בערוב ימיו הוא קיבל במה והוא מיד ידע כי הוא פועל בשמה של האומה.
כל בוקר היה כותב מכתם אחד או שניים, היה מתאר את הידיים הנקיות של "אנשי שלומנו" מול אלה המגואלות בדם, של אויבינו.
הוא כתב על ה"בהמה", ההיא מהמפלגה הלא נכונה, זו שתמיד נואמת על שנאה, גם היה נוקט בדימויים ציוריים: נהמת החיה , הטרף לזאב צווחת העורב.
הוא לא הסתיר את כוונותיו בערוב ימיו, את צבעיו, הוא כתב על הכאב הרב, שלו ושל חבריו. הוא סירב לגעת בפצעיהם של האחרים, הוא לא הכיר בזכות קיום לזרים.
כשיבשו מעייניו החל ממחזר עצמו לדעת, תמיד חזר על התביעה למנהיג חזק והלאמה, הוא טען כי רק מנהיגים לאומיים יוכלו לקיים את האומה, לעולמים.
דברים שברוח לא באו לו בפשטות, כל שטות, כל קונפליקט פעוט היו גוררים אותו לוויכוח, אז היה נוהם כבהמה והרי תהייה... האם הודגמה כאן תופעה הנובעת מכך שבערוב ימיו הוא קיבל במה? תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |