שירים

אפוסת כוחות



אפוסת כוחות את מתבוננת

באלבומים ההם של אז:

של הימים האפורים ההם,

בין ארוחות החג לשממות

של  ימי הששי ,

והשבתות

שכה היית מחכה לבואן

לבסוף הלכו ונמוגו-

באותם מחזוריות בה

 פני בעלך הקמוטים

פוקדים אותך בחלומותייך היום:

והוא לצידך כחתלתול אדיש-  

חומד את סיר

הבשר ,הפעקאן פולקעס

 והנזיד הארור ההוא 

עם האורז והשעועית נעדרי

ההשראה  -

ובשרך, בשרך שכה אהב ,

שכה התרצה למגעו -

הריהו  כמוצג מוזיאוני

של הלילות ההם

 עם החלונות הפתוחים,

שהביאו את 

הבריזה ההיא מן הים.



ואז, באישון לילה.

את נוטלת את העיתון

עם המוסף החגיגי:

הפורמט המהודר שריחו כריח

בשמי האהבה של אז-

וקוראת על כאבו של ברנרדו וידנה,

תוגת האיש המופלא על 

נכדו שנהרג במלחמה,

ואו אז-

גם לרגע-

מחשבותייך סדורות

בסמנטיקה של

המריר פחות:

העצוב - אף יותר.


 

תגובות