שירים

תפילת חפות



עכשיו כשהיום מזדחל לו

אט אט,

בחום ההוא של ספטמבר:

בעת טרם בוא החגים,

וימי תשובה -

ועונת רימונים וגויאבות

וריחות הסתיו ההם :

אני מהרהר אודות האיש

שבימים כתיקונם היה

 מניח תיקו השחור,

יגע מכובד הימים-

מאפסן אבק גרגרי ההגות,

החוכמה, הצדק :

בחיקה של מוזת בין ערביים

שובבנית ופרועת קולמוס.

פורט מסמכיו אל חיקן 

של מערות תשוקה,

ופיות בנשפיות של דובדבנים 

שחורים, אדומים,

כמו מתעלסות מול עיניו 

בהוללותן הפרועה.



ובחלוף שנים רבות

יקום בלילה

מן החלום המר

אליו הוטל באמצעית חייו:

ודרך הגיגיו הנטרפים אט אט,

עם בוקר עולה ושותק-

יבקש  עצמו אל

 צוק העיתים של 

יושר. צדק. 

תפילת חפות.




תגובות